כולנו יודעים מהם השינויים הפיזיולוגיים שהקרוספיט אחראי להם. אבל מה בנוגע לשינויים המנטלים? או כמו שקטרין דוידסדוטיר אומרת בפרסומת המצוינת של ריבוק – מה לגבי האדפטציה לאימונים, שמתרחשת ממש בין האוזניים שלנו?
אנחנו שומעים כל הזמן שקרוספיט זה לא רק פיזי, זה מנטלי. שהחשיבה שלנו משתנת, שאנחנו מסתכלים על אתגרים קצת אחרת – אבל למה בדיוק? מה הקטע עם זה?
אז קדימה, בואו ננסה להבין מהו בדיוק לפחות רכיב אחד, בשינוי המנטלי המדובר.
Fixed Mindset VS. Growth Mindset
נצא רגע מגבולות הקרוספיט והכושר הגופני.
הכירו את פרופסור קרול דווק (Carol S. Dweck). בתור חוקרת בשדה הפסיכולוגיה, קרול לקחה את תחום חקר האישיות לידיה. במחקרה הראשון ב-1998 היא וקלאודיה מולר, עמיתתה לפקולטה, ביצעו מבחן IQ בכתב לילדים בכיתה ה'. הילדים חולקו לשתי קבוצות, כשעל אחת הופעלה מניפולציה בה לאחר מענה על 10 שאלות קיבלו מחמאה: "ואו, נראה שאתם ממש חכמים!". על השניה הופעלה מניפולציה שונה; לכל ילד שענה על 10 שאלות נאמר: "ואו, נראה שעבדת קשה מאוד!".
לאחר מכן, נמצא שהילדים אשר קיבלו עידוד בצורת חיזוק תכונה אישיותית שלהם – האינטילגנציה, דווקא נטו להיות בעלי "מנטליות מקובעת" (Fixed Mindset) – הם היססו כשנקראו לבצע משימות מאתגרות. כשנאלצו לבצע משימות מאתגרות בכל מקרה, הם נטו לאבד מהמוטיבציה שלהם הרבה לפני הילדים שקיבלו את המניפולציה השניה – בה נאמר לאותם ילדים שהם הצליחו במטלה משום שעבדו קשה.
יותר מזה, הילדים בקבוצה השניה, שליום יזכו לשם – ילדים בעלי "מנטליות צמיחה" (Growth Mindset), לא ויתרו גם כשנתקלו באתגרים במהלך ביצוע המטלות שלהם. ברגע שהתעלו על משימה קשה, כך השתפרו הביצועים שלהם במטלות קלות יותר, לעומת ילדי הקבוצה השניה שלאחר שלא הצליחו במטלות הקשות – איבדו מהמוטיבציה שלהם בעת ביצוע מטלות קלות יותר.
זה לא שהילדים בקבוצות השונות היו בעלי הבדלים איכותניים – "פחות טובים", "עצלנים" וכן הלאה – הניסוי פשוט הוכיח שהגישה שלהם קבעה איך יראו הביצועים שלהם במטלות שונות. שימו לב, שהגישה שלהם הייתה תלויה מאוד בסוג החיזוקים שקיבלו.
הניסויים של קרול המשיכו והתפתחו ולאחר מכן קבוצת ילדים אחרת שנטתה לציונים נמוכים במתמטיקה, קיבלה שיעורי חיזוק במיומנויות למידה בתוספת שיעור שהסביר להם שניתן לאמן את המוח שלהם ("המוח שלכם הוא כמו שריר") ושניתן "לצמוח" ולהשתפר בביצועים במתמטיקה. הם הצליחו יותר מהקבוצה השניה בניסוי בה ילדים קיבלו שיעורי מיומנויות למידה בלבד.
הילדים הבינו שיש להם שליטה על הביצועים שלהם ושהם מכוונים את המוח שלהם. הם קיבלו אחריות אישית על ביצועיהם. ילד אחד אפילו אמר: "אז אתם מנסים לומר שאני לא חייב להיות טיפש?".
קרול המשיכה לחקור את הפסיכולוגיה של מנטליות מצליחה וליום סיימה תואר בייל וכעת מרצה בסטנפורד. את מחקריה היא קבצה לספר בנושא: "Mindset: The Psychology of Success". בנתיים, אנו נשארנו עם ההמשגה לגבי שני סוגי המנטליות הללו.
וזה קשור לקרוספיט איך?
הקרוספיט הוא אולי אחד מבין ענפי הספורט העכשווים המורכבים ביותר – כמות התרגילים והתנועות בו עצום יחסית לענפי ספורט אחרים. השוואה נאותה אליו תהיה מול ה-MMA (אומנויות לחימה משולבות) – כשמו כן הוא, מדובר בענף המשלב מספר אומנויות לחימה, כל אחת שונה בתכלית מהשניה עם אלמנטים מגווני ושמירה על יכולת גופנית גבוהה במיוחד.
המפגש עם הדרישה לשליטה במיומנויות מרובות, לעמוד אל מול גירויים משתנים, מול מרחבי זמן משתנים ומתארי אימון מגוונים יוצר מטלות לימודיות לא פשוטות בכלל. לאלה מאיתנו שבאו ללא ניסיון קודם בכושר גופני זהו עוד יותר מאתגר. בכדי להשתלב בענף, המתאמן נדרש כל הזמן לשפר את ה-"משחק" שלו. הלמידה בלתי פוסקת. אבל יש פה משהו שונה בכל הסיפור הזה – פעם ראשונה בהרבה זמן בחיים הבוגרים שלנו, מוכרים לנו שאנחנו יכולים.
זה לא קשור בכלל אלינו, אבל זה נתפס בתור עובדה מוגמרת. זה לא משנה מה הגיל המתאמן ומהי רמת הניסיון – כולם ילמדו את הקלין, כולם ילמדו לטפס על חבל, לעבוד על טבעות אולימפיות, לרוץ עם ווסט, לקפוץ על בוקסים. זאת לא שאלה, זאת עובדה. ואפשר להשתפר בהכל – כי לימדו אותנו שאפשר.
זהו למעשה, תמצות של השינוי המנטלי שמגיע בעקבות הקרוספיט (וענפי ספורט אחרים, שהעיסוק בהם עובר דרך אותם עקרונות). אין סביבות רבות בחיים שמאפשרות לנו למידה ללא סייג כמו הספורט הזה. זאת בדיוק הסיבה למה אנשים העוסקים בספורט ושואפים תמיד להתקדם מדווחים על שינוי תפיסתי בחייהם האישיים.
אם נמשיך את השפה של פרופסור דווק – הספורט מחזק את ה-"Growth Mindset" שלנו ובכך מסייע לנו להסתכל מעבר לנסיבות שנמצאות מולנו בחיים, כשניצבים מול אתגרים לימודיים או כאלה מבוססי ניסיון. קלישאתי ככל שיהיה – כשלון הוא לא כשלון אלא אופציה ללמוד ולהפגין את הידע ואת השליטה במועד אחר ועם מספיק עבודה אפשר להשתפר בכל תחום – זוגיות, עסקים, שפות – החיים נראית אחרת כשהכל נתפס כדינמי ונתון לשינוי.
שרשרת התגובה של השינוי האישיותי המתואר מובילה גם לשינויים פיזיולוגיים – מלבד היתרונות של הספורט כשלעצמו, אנחנו מפחיתים את רמות הלחץ והחרדה שלנו. אנחנו מתפקדים טוב יותר ביום-יום, בונים לעצמנו חיים בריאים יותר, תחת עקרונות איתנים יותר ובכך משמרים את הבריאות הנפשית והפיזית שלנו כאחד.
הכל בזכות אותה אדפטציה מנטלית – זאת שמתרחשת בין האוזניים שלנו.
יש לכם מה להוסיף?
עליך להתחבר על מנת לפרסם תגובה.