הרשמה
סיסמתך תשלח אליך בדואר אלקטרוני

לאשה טלחאדזה הוא אחד הכוכבים הגדולים ביותר בעולם הרמת המשקולות כרגע. בתור אלוף אולימפי נוכחי, ומחזיק שיא העולם בסנאצ' עם 217 קילו ושיא עולם ואולימפי בטוטאל עם 473 קילו. לכל ההישגים האלה הוא הצליח להגיע לפני יום הולדת 24.

לאחרונה הוא הגיע ביחד עם המאמנים שלו ואלופי עולם לשעבר בעצמם, קאחי קאחיאשווילי וגיורגי אסנידזה, להעביר סדנת סוף שבוע מלאה בישראל, במהלכה תפסנו אותו לראיון על השנה הגדולה שעברה עליו.

בתחילת העבודה, עצר אסנידזה את האימון כדי להעביר מסר חשוב לכל המשתתפים: "אם אתם אוהבים את המדינה שלכם, ואוהבים הרמת משקולות, הדרך היחידה שהענף יתפתח במדינה היא אם כל אחד מכם יביא חבר נוסף לתוכו". השיטה של אסנידזה עובדת, כנראה. ההצלחה של טלחאדזה כל כך גדולה שהכריזו בגיאורגיה, ארץ מולדתו, על מרימי משקולות בתור האתלטים הלאומיים של המדינה ב-2016.

מסורת הרמת המשקולות נעוצה היטב במדינה המזרח אירופאית. כששאלתי את טאלאחדזה מה הכניס אותו להרמת משקולות, התשובה הייתה מאוד פשוטה: משפחה. "אבא שלי היה מרים משקולות, אז זה היה די ברור שאני אשתתף בספורט הזה. אני חייב את הכל לאבא שלי. לא הייתה לו קריירה גדולה, מכל מיני סיבות, אבל הוא היה אתלט מאוד גדול ובגללו התחלתי בענף".

2017 הייתה שנה מהותית עבור טלחאדזה, שבה הוא ביסס את מעמדו בתור אחד המתמודדים המובילים והשם האוטומטי כמועדף לניצחון בכל תחרות, כשהשיאים שלו הם למעשה שיאי עולם. "המספרים שעשיתי השנה הם לא רק מספרים גדולים אלא המספרים הכי גדולים. למרות שאני מרוצה מההצלחה, אני לא מתכוון לעצור. אני לא מתכוון להסתפק בזה. אליפות העולם מגיעה בנובמבר ואני מצפה להצליח אפילו יותר".

טלחאדזה מתחרה בקטגורית המשקל הכבד ביותר, 105+, אשר לרוב מיוחדת בכך שהאתלטים הטובים ביותר בה מגיעים לשיאם בגיל מאוחר יחסית לענף – 26-28. טלחאדזה שובר את הסטטיסטיקה הזאת, כשהוא רק בן 23. הוא בעצמו לא מסוגל להסביר את זה.

"בגדול, אין לי הסבר. אני באמת לא יודע. זה נכון שזה לא אמור לקרות כל כך מוקדם. גם בגיל 14 אף אחד לא הבטיח לי שאני אצליח דברים גדולים במיוחד, לא הייתי מיוחד או כשרוני מדי. הייתי ממוצע. כנראה שכן התחבא שם משהו".

האולימפיאדה האחרונה, לפני שנה בדיוק, הייתה הראשונה שלו. הוא הגיע אליה במצב שיא, מפוקס לחלוטין ויודע בדיוק מה הוא צריך לעשות. "זאת הייתה חוויה מיוחדת ויחידה במינה. לכל ענף ספורט, האולימפיאדה זאת הפסגה של הפסגה. כל החיים שלך מכוונים לתקופה הזאת, שמגיעה רק אחת ל-4 שנים. היו לי שתי תחרויות גדולות לפני האולימפיאדה, אז אני לא יכול לקרוא לעצמי כבעל המון ניסיון וכולם אמרו שזה יהיה מאוד שונה וחדש לי. עם כל זה, למרות התגובות של הסביבה לא הייתה לי מחשבה אחת חוץ מאשר הניצחון. הייתי בטוח שאני אנצח באולימפיאדה, גם אם היא הראשונה שלי".

ולמרות זאת, ההצלחה שלו לא הייתה בטוחה. התחרות העיקרית של טלחאדזה הייתה באהדד סאלימי האירני, מניף מנוסה ומבוגר ממנו. עבור כל כניסה של טלחאדזה בהנפה, סאלימי הניף קילו יותר, ולבסוף קבע שיא עולם חדש באותה תחרות – 216 קילו. "גם אחרי הסנאצ' ידעתי שאני יכול. התחרות נגמרת אחרי הכניסה האחרונה. אין סיבה להתעסק בזה לפני זה. זה נגמר כשזה נגמר, ולא שנייה לפני".

כששאלתי אותו אם יש משהו שעוזר לו לבנות את הביטחון שלו ועוזר לו להישאר מרוכז, הוא מנה שני דברים עיקריים: הראשון זה תקופת ההכנה שהובילה לתחרות והשני זה המאמן שלו. "בתור התחלה, אנחנו עוברים אימונים מאוד קשים ואינטנסיביים בתקופה שמובילה לתחרות. כשמצליחים משקל כבד לאורך זמן אתה כבר לא מפחד מלהרים כבד בתחרות. אתה יודע שאתה יכול. החלק השני זה המאמן – הוא נותן לך מוטיבציה והוראות. שני הדברים האלה ביחד נותנים לך את הריכוז שאתה צריך בתחרות".

ובכל זאת, לאמן אלוף עולם ואלוף אולימפי זה לא עניין של מה בכך. הדינמיקה בין מתחרה למאמן עלולה להיות מושפעת מההצלחות, כאשר המתחרה הוא ללא עוררין הטוב ביותר בעולם. אבל טלחאדזה כמעט ולא מבין את השאלה, וצוחק. "כן, הדינמיקה השתנתה. אחרי ההישג הוא אמר לי: "אין דרך חזרה מפה. מעכשיו אתה צריך להשתפר".

אין דרך אחרת, עשית את זה כבר – עכשיו אתה צריך להיות אפילו טוב יותר מזה. אם אתה הכי טוב בעולם, תהיה יותר טוב מעצמך".

לאחר הניצחון של סאלימי בהנפה באולימפיאדה, הוא בחר להיכנס בדחיקה ב-245 קילו. אבל בדרך פלא, הוא פסל את כל שלושת הניסיונות שלו. "בשבילו, העובדה שהוא פספס את כל שלושת הניסיונות היה צירוף גורל לא סביר אבל מאוד קריטי. בשבילי זה לא היה משמעותי. בתחילת התחרות, אני והמאמנים שלי בחנו את המצב: היינו מוכנים למצב שבסנאצ' הוא ינצח אותי בעד שני קילו יותר. הייתי בטוח שאני אנצח אותו בקלין אנד ג'רק, כי אני מכיר את המתחרה ומכיר את עצמי. אני יודע מה החולשות שלו ומה היכולות שלי. במקרה המאוד מצער שקרה לו, זה לא משהו שהשפיע עליי. ידעתי שאני אצליח בלי שום קשר למה הוא יעשה".

הקהל האירני שבא לצפות בסאלימי, הפייבוריט לנצח את התחרות, הגיב בכעס. כל אחד מהמתחרים שעלו על הבמה לאחריו קיבלו צעקות בוז שניסו להוציא אותם מריכוז. צעקות הבוז התמקדו בטלחאדזה, שלקח את מקומו. אך למרות הרעש, טלחאדזה לא מתרשם. "אני רוצה להודות לקהל. הצעקות שלהם נתנו לי אפילו יותר מוטיבציה להוכיח שאני אתלט טוב יותר ושמגיע לי לנצח. בחרתי לעלות משקל בקלין אנד ג'רק כדי לקבוע שיא עולמי (בטוטאל) ולהוכיח שאני באמת טוב".

לאחר מכן, באליפות אירופה שנערכה בספליט שבקרואטיה באפריל השנה, טלחאדזה הניף שיא עולם חדש: 217 קילו, קילו בודד מעל השיא של סאלימי מריו. אך לטענתו זה לא היה רלוונטי כלל. "זה לא היה אישי. הסנאצ' הוא מאוד טכני, אז רציתי להעלות מעט ככל האפשר – קילו בודד. לא ניסיתי מעולם לעשות משקל כל כך כבד. אין לי שיאי אימונים, כל השיאים שלי הם על הבמה. זאת הייתה הפעם הראשונה שעשיתי את זה. לא חשבתי על סאלימי בכלל, רק רציתי להיות הכי טוב שאני יכול להיות".

הביקור שלו לקראת הסדנא בישראל היה הפעם השלישית שלו בישראל השנה. "זאת מדינה קדושה עבורי, לאמונה שלי. אני הולך לירושלים כדי להתפלל. זה מקום מדהים. זה הרבה יותר מאשר רק האנשים הטובים והמזג האוויר הנעים".

הראיון תורגם בזמן אמת על ידי נשיא איגוד הרמת המשקולות בגיאורגיה, דיוויד קיפשידזה. הסדנא אורגנה על ידי איגוד הרמת המשקולות הישראלי, בראשות אורן שי.

תגובות

יש לכם מה להוסיף?

X