Register

A password will be e-mailed to you.

בשבוע שעבר סיפרנו על העזיבה של עמרי פלד מקרוספיט הרצליה, את ה-RFA. תחרות הקרוספיט הארצית הראשונה, שאותה יזם וניהל כבר שש שנים. החלפנו איתו מילים לקראת סגירת הפרק הזה של הקרוספיט הישראלי ושמענו מה היה לו לומר:

מה תוכל לספר על ההחלטה להמשיך הלאה? מאיפה זה נבע?

ההחלטה להמשיך הלאה חלחלה בשנה וחצי האחרונות, פחות או יותר אחר ההשתתפות של הקבוצה התחרותית של קרוספיט הרצליה בריג'יונלס. שלחנו קבוצה של ספורטאים מצויינים והתמודדנו מול קבוצות שחלקן הגיעו מאוחר יותר למשחקים העולמיים. החוויה הייתה אדירה, אבל בו זמנית, הכניסה דברים לפרופורציה.

עד לאותו רגע, קרוספיט בתור שיטת אימון וקרוספיט תחרותי בעיני פשוט דרגות שונות של אותו רעיון וראיתי את משחקי ה-RFA ככלי מצוין לקידום הענף. בתחרות הבנתי שלמרות השיפור האדיר, אנחנו שנות אור מאחור ביכולות שלנו מול העולם, גם בקרב הגברים אבל בעיקר בקרב הנשים, פער שלא הולך לדעתי להיסגר בדור הזה. מעבר לכך – מה שנדרש כדי להגיע להישגים משמעותיים מכוון את הקהל המעוניין בכך להתאמן בצורה שונה בתכלית מהכוונה המקורית לשמה יועדה קרוספיט בתור תכנית אימונים.למתחרים, כמו בכל ענף, יש חיי מדף קצרים ורמת סיכון גבוהה מאוד. עבור המתאמנים מן השורה – אנו שואפים לשמירה על יכולת עבודה לאורך שנים קדימה כשבטיחות היא מעל הכל.

בזמן שספורטאי תחרותי מוצא עצמו לבד רוב הזמן בנסיון להתמודד עם אינסוף האלמנטים שהוא נדרש להשתפר בהם, למתאמן מן השורה בשיטה  יש את הקהילה, שהיא מרכיב מרכזי ואחת הסיבות העיקריות לשמן הוא חוזר יום אחרי יום להתאמן. בחרתי בקהילה, שם יש משקל משמעותי יותר להצלחה שלי בתור מאמן ביכולת לשנות לאנשים את החיים, לא מנה איפה הם עומדים ביחס לאחרים.

אני מכבד כמובן את כל אחד והדרך שיבחר ומאחל לכולנו ספורטאים שייצגו אותנו בכבוד בארץ ובעולם.

תחילת התחרות בישראל – RFA 2012

מהו הזכרון הכי טוב שלך מהשנים בהם ניהלת את התחרות?

הזכרון הטוב ביותר שלי היה מקצה ה-Atlas stone ב-2012 כשישראל שמלי היה הספורטאי היחידי שהצליח להרים את האבן הכבדה ביותר במקל 95 ק"ג. משהו בפשטות של הרגע, בחצר המטווח מול חפץ שאף אחד לא ממש הכיר והעובדה שכל הקהל עמד על הרגליים ועזר לישראל להרים תוך כדי צרחות מטורפות!

בהסתכלות אחורה – יש משהו שהיית עושה שונה בארגון התחרות? האם יש לך תובנות שעולות כעת כתוצאה מהניסיון שלך?

משנה לשנה כל הגורמים המעורבים בתחרות הלכו והתייעלו. למזלי היו לצידי הרבה מאוד אנשים ובראשם יונתן דימרי, ששמרו על הסטנדרטים הגבוהים ביותר – כל אחד במסגרת האחריות שלו. מה שהיה צריך לשפר-שיפרנו בשנה העוקבת, אין לי חרטות.

האם אתה רואה מצב בו יהיה רובד עסקי מובהק לקרוספיט תחרותי?

יש פוטנציאל כלכלי בחסות לספורטאים ולתחרות עצמה. תחרויות קרוספיט הן אירוע סקסי וסוחף המהווה את חוד החנית לספורט בישראל והייתי שמח לראות חברות נוספות כמו Reebok וחברת סאל-ספורט שיחברו לתחרות ולענף וירוצו קדימה עם ההצלחה שלו.

מה אתה צופה לעתיד הספורט בארץ?

עם העברת המושכות לחברת סאל-ספורט שהייתה איתנו שם לכל אורך הדרך וחבירה לדם חדש אני צופה המשך הצלחה למשחקי ה-RFA כיעד לספורטאים בארץ. לגבי תחרויות נוספות – זה תלוי בעיקר בקהל. תצביעו ברגליים ותופתעו מעוצמת הארועים שאפשר להרים כאן. תהיו שאננים ותשארו סגורים במועדון?! שם זה יסתיים.

מהו הפרויקט הבא שלך?

עם 3 ילדים, 400+ גורילות ואישה אחת מדהימה וסבלנית, אני מסודר מפה ועד הודעה חדשה. אבל, על הדלת שלנו תוכלו למצוא עכשיו סלוגן חדש: CrossFit Herzeliya, Real Life Fitness – Try It, It might Save your Lives.

מודים לעמרי פלד על ההשקעה והתרומה שלו ומאחלים לו הצלחה בהמשך הדרך! תהיו בטוחים שנשמע ממנו עוד.

תגובות

יש לכם מה להוסיף?

X