הרשמה

סיסמתך תשלח אליך בדואר אלקטרוני

הכירו את אולגה רובין, אלופת ישראל בג'יו ג'יטסו בריזלאי לשנת 2015 ואחת מהמתחרות המרגשות שבהן נצפה ב-Bellator 164, תחרות ה-MMA הבינלאומית שהופעת הבכורה שלה תתרחש מחר באולם מנורה-מבטחים. כחלק מהקארד המבטיח, אולגה צפויה לעלות להתחרות מול לאוריטה ליקר מבאר שבע. עצרנו אותה בזריז לשיחת היכרות מהירה על הקריירה התובענית בלחימה משולבת, אמהות ושאיפות לעתיד בספורט ה-MMA.

"הקרב הזה מבחינתי זה ה-קרב"

הימים האחרונים שעברו על אולגה לא היו פשוטים בכלל. את ההזדמנות הקודמת לראיין אותה פספסתי בגלל ליאו השובב שהקים צרחות בבית אחרי יום אימונים עמוס. בגיל 27, היא כבר עובדת "טריפל פול-טיים" – היא מאמנת כושר, אמא ויותר מהכל מתחרת MMA שצמאה לניצחון על במת הבאלטור 164: "זה להיות על הקשקש כל היום, בין הפטיש לסדן, בין תינוק צורח לחובה ללכת לאימון ולעשות את כל מה שאני חייבת לעשות."

להיות ספורטאי זה לא קל. להיות ספורטאי בישראל זה לא קל פי שתיים. עבור אולגה כרגע, זה מרגיש שהכל מונח אי-שם בכלוב שבאולם מנורה-מבטחים: "אני מאוד מקווה שהקרב הזה יכריע לי את העתיד המקצועי. אני מכוונת להיות ספורטאית מקצועית מן המניין, אבל כרגע אני לגמרי עצמאית ותומכת בעצמי."

עם "יום" שמתחיל בארבע וחצי בבוקר, ממשיך עם מקסימום ארבעה אימונים לאורך כל היום, טיפול בזעטוט ונסיעות תכופות באוטובוסים לצורך האימונים אצל עידו פריינטה ברעננה, אפשר בדיוק להבין למה זה כל כך חשוב לה להשיג את הניצחון הזה מחר, שכן הוא עשוי להיות עבורה הפריצה שלה לעולם ה-MMA הבינלאומי. בתור תעסוקה, היא מאמנת בקרוספיט תל-אביב (שתומכים בה מאוד ומתחשבים בלו"ז הצפוף שלה) בין שלוש לארבע פעמים בשבוע, לפעמים יחד עם ליאו הקטן שבהיעדר סידור לגן, מגיע להתרשם מהצד וללמוד מהלכים לעתיד הרחוק. יחד עם כל זה היא נדרשת להתאמן ברמה גבוהה במספר ורטיקלים: כושר גופני כללי, ג'יו ג'יטסו והיאבקות ואיגרוף וקרב עמידה – כמו כל ספורטאי אומוניות לחימה משולבות.

A video posted by olga rubin (@olarubin) on

לגבי היריבה, אולגה משתדלת לשמור על קור-רוח ואיפוק ומתמקדת בעצמה בעיקר: "אני מנסה לחשוב על עצמי ומה אני יכולה לעשות. אני לא יודעת מה הבסיס שלה ומה היא יכולה לעשות. אני רק יודעת את מה שאני יודעת ומה שאני לא יודעת".

מדובר בדרך חשיבה מועילה במיוחד, במיוחד כשלא ברור אם היא אי-פעם חלמה להגיע כל כך רחוק ולהיות במרחק של שבוע וקצת מהבכורה של הבלאטור בישראל. וכל זה בתור מתחרה ולא צופה.

ההתחלה שלה הייתה פשוטה במיוחד: "הלכתי לשיעור קיקבוקס ואמרתי לעצמי: זה שק! זה משעמם לי! אני רוצה להזיק קצת לבני אדם!". מפה לשם, היא נרשמה לאימון ג'יו ג'יטסו (שבו היא מחזיקה כבר חגורה כחולה) ועל הדרך ספגה מוטיבציה מרונדה ראוזי שבדיוק עלתה לכותרות בתור לוחמת ה-UFC הראשונה. כל זה היה לפני ארבע שנים. מושג האימונים, אגב, לא היה זר לה: אולגה עסקה בהתעמלות קרקע ובלט למשך חמש עשרה שנים נוספות שהקנו לה המון חן תנועתי, כושר וזריזות שלימים יאפשרו לה להיות הלוחמת שהיא כעת.

מאז, האימונים נהיו רק יותר קשים – עם לפחות שלושה אימוני סיבולת אירובית בשבוע, שני אימוני כוח ומספר לא מבוטל של לחימה נטו. מה שעוד יותר מרשים בכל זה, זה ההגעה של אולגה לקרב אחרי ההריון הראשון שהצריכה ממנה להשיל 26 קילו.במהלך ההריון אגב, אולגה לא נתנה ללהבה לדעוך ודאגה להתאמן כמה שיכלה בשביל לשמור על כשירות בסיסית.

Girls just want to have fun:) 14 days till war #bellator164. #bellatormma #mma #conditioning @fighttlv

A video posted by olga rubin (@olarubin) on

"למה את עושה את זה לעצמך?" או "למה את עושה את זה אם את לא רואה מזה כסף כרגע?" זה אחד מיני המשפטים הרבים שאולגה צריכה להתמודד איתם. קשה להצהיר על עצמך בתור לוחמת MMA מקצועית בארץ בה תרבות הספורט עדיין מתפתחת. זה תהליך ארוך של בנייה עצמית לקראת העתיד, שנראה דווקא ורוד יותר מאי-פעם עבורה ועבור תעשיית ה-MMA הישראלית כולה. יתרה מכך , יש לה את התמיכה מהאנשים החשובים באמת – הבעל, החברים הקרובים וההורים (אמנם אמא שלה לא מוכנה לראות את הקרבות רק אם היא יודעת שהיא ניצחה בסוף). עדיין, הביקורת באה לעיתים גם בפן האמהי ולא רק בקרייריסטי – אבל המטרה מבחינת אולגה היא אמיתית וניצבת מול עינייה: "הילד שלי רק יהנה ממה שאני עושה כרגע בעתיד".

"פעם הייתה לנו הרגשה בארץ שאין לנו לאן להתפתח במקצוע הזה." הקונספט של לטוס לצורך קיום קריירית לחימה מקצועית, היה דבר ששקלה באופן פעיל. אבל עכשיו, עם הכניסה של בלאטור הכל משתנה. הקרב מחר יכתיב המון באופן אישי עבור אולגה אבל גם ברמת המאקרו לכלל מתחרי הענף בארץ.

מחר בשעה 17:30 השמש תשקע לה במנורה-מבטחים וזה בדיוק יהיה הזמן של אולגה והלוחמים האחרים לזרוח.

תגובות

יש לכם מה להוסיף?

X