Register

A password will be e-mailed to you.

אם יצא לכם להסתובב בחוגי קהילת הטיפוס הישראלית, ייתכן מאוד שיצא לכם לשמוע על עופר בלוטרייך (38, רעננה) – הלא הוא פורץ דרך בטיפוס צוקים "Outdoors", אלוף ישראל בטיפוס צוקים וספורטאי פעיל ברמה בינלאומית. תוך כדי, במהלך בניית הקריירה שלו בתור ספורטאי החל בלימודי פיזיותרפיה ומשם סלל את דרכו לעשייה מרובה בטיפול בספורטאים אחרים, עד לידי תואר שני בתחום ופתיחת קליניקה ייעודית.

ישבנו איתו לשיחה בשביל לקבל קצת מהראייה הייחודית שסיגל מסלול החיים שלו וללמוד עוד על התפיסה בעולם הפזיותרפיה העכשווית, שקשורה אלינו מאוד בתור מתאמני ספורט עצימות-גבוהה. הנה מה שלמדנו ממנו:

המטרה: החלמה, האמצעים: רבים

מאיפה הגיעה גישת הטיפול הנוכחית שלך בתור פיזיותרפיסט?

"במהלך התואר השני, התמקצעתי במערכת השלד-שריר, כשעבודת המחקר שלי עסקה בספורטאים ומדידות כוח שריר. לדוגמה, יש אמירה כללית, מעין 'Buzzword', שחוסר איזון שרירי גורם לפציעות – זה לא מדוייק, יש מעט מאוד מחקרים כאילו שנעשו בעיקר בענפי הכדורגל והריצה. זה עדיין לא מפריע לאנשים להתייחס לזה בתור ידע כללי מקובל. האימרה הזו כמעט ולא קיימת וממש לא-חד משמעית. המקרה היחיד, שנכון לעכשיו מגובה ברמה המחקרית הינו במקרה של ארבע-ראשי החזק יותר מההמסטרינג, בו יכול להיווצר מצב של Hamstring Strain בכדורגלנים. ההכללה, שחוסר איזון שרירי גורם לפציעה – זה כמו לומר שאם יורד גשם בחוץ אז זה אומר שעכשיו חורף."

"החלק הארי שבו השקעתי הרבה היה בלימודי באבחון והתואר השני נתן לי כלים מדעיים לקריאה ביקורתית. לא תמיד אנשי המקצוע יודעים לקחת את הידע באנטומיה ובביומכניקה ופציעות ספורט ולחבר אתם למחקר ולהבין בדיוק כיצד פציעות ספורט משפיעות על הגוף, מה צריך לעשות ובאילו עומסים ספורטאים צריכים לתרגל בשביל לטפל בפציעה." להיות ספורטאי פעיל, גם עוזר במיוחד במובן הזה עם מגוון פציעות שחווה באופן אישי. "אני יודע איך זה מרגיש להיות פצוע עבור ספורטאי כי הייתי שם בעצמי."

"פיזיותרפיה, בשונה ממקצועות הבריאות האחרים איננה בהגדרתה טיפול אלטרנטיבי, אם ניקח לדוגמה את הכירופרקטיקה לפי ההגדרה של ויקיפדיה, נמצא שמדובר ב-פסודו סיינס (Psuedoscience), יחד עם כוסות רוח ודיקור סיני. פזיותרפיה היא מקצוע אקדמי שבודק את עצמו."

"באקדמיה, אנחנו תמיד מנסים לבדוק למה דברים עובדים ולנכות משתנים מתערבים. הידע המשותף (Common Knowledge) – לא בהכרח נכון והרבה פעמים טרם נבדק. אם נחזור לדוגמה של חוסר איזון שרירי – אנחנו לא אמורים להגיד את זה בפה מלא אלא אם כן בדקנו את זה וניכינו גורמים מתערבים. מצד שני, בפרטיקות אחרות – הם יגידו שדבר עובד כי הוא עובד כבר אלפי שנים שבהן עושים 'ככה וככה'. אבל, זה לא מגובה במחקר ברמה אקדמית, שתפקידו זה למצוא את העובדות ולשאול את השאלות הקשות ולנפץ את האגו ו-'מה שאני חושב שנכון'."

"ברמה המחקרית, רואים שכוסות רוח לא עושות כלום וגם כן מניפולציות עמוד שידרה, שהן טכניקה שמפחיתה כאב אך לטווח ארוך איננה פותרת את הבעיה. מניפולציות למשל הן כלי טיפולי עיקרי בשיטה הכירופרקרטית, ולמרות מה שנוטים להגיד המחקר מראה כי החוליה לא באמת זזה לשום מקום ולמעשה אין באמת כלי שמאפשר להזיז את החוליה למקום מסוים מלבד ניתוח פתוח."

אז מדוע במקרים מסוימים זה כן עובד?

"השאלה פה היא: 'מה זה עובד?'"

"עובד מבחינתי זה מטופל חזר לתפקוד לאורך זמן ולא נפצע אותה פציעה שוב. צריך לזכור – מה שאומרים למטופל מאוד מאוד משנה את תוצאות הטיפול וזה גם נחקר. אם רופא אומר אומר למטופל, 'תקשיב – סיכויי ההחלמה שלך הם לא קיימים' – זה מוריד את סיכויי ההחלמה (אפקט Nosebo). מצד שני, אם אתה אומר למטופל: 'אני הולך לעזור ך ולטפל לך' זה מעלה את סיכויי ההחלמה, התחלה טובה. זה אפקט פלסבו גדול."

"אם שוב נחזור לדוגמה של מניפולציה גבית – אם אתה שומע קליק, לעומת לא קליק – אתה חושב שמשהו השתחרר. זה נכון שיש אפקט נוירו-פיזיולוגי של שיכוך כאב – אבל זהו למעשה טיפול לטווח קצר."

"אם בן אדם סובל מכאבי גב – והוא הולך למטפל שעושה טיפול לטווח קצר על מנת להפחית כאב אבל לא פותר את הבעיה אז למעשה לא נעשתה עבודה אמיתית. אחד מהדברים שאנחנו רוצים לעשות בפיזיותרפיה זה טיפול כוללני (הוליסטי) שמקיף את כל מעגלי החיים. אמנם מעניין אותי שירדו למטופל הכאבים עכשיו בזה הרגע, אבל מעניין אותי יותר שהוא יהיה מסוגל לעשות את הספורט שהוא אוהב לעשות גם עוד שלושה חודשים. צריך לבדוק מהם הגורמים התורמים, לבחון ביחד איך הוא מתאמן ולנסות לחשוב איתו למה קרה מה שקרה תוך כדי מיקום הפציעה על ציר זמן."

"את כל המידע הזה, נאסוף במטרה למצוא תבנית ולבדוק האם למטופל יש טכניקה שמועדת לפציעות, כוחות גזירה שמופעלים על הגב בעת ביצוע תרגילים מסוימים וכדומה. לאחר מכן יגיע החלק המהותי ביותר בעיני, בתכנית הטיפול: יש לייצר תכנית אימון והדרכה כיצד להתאמן נכון ומה צריך לשנות בשביל שמצב המטופל ישתפר. כל זה תוך כדי עבודה עם המאמן האישי של המטופל, או התזונאי או הרופא במטרה לשלב בתכנית אלמנטים שיעזרו לו להשתקם."

ובהחלט, זוהי גישה שלא שומעים עליה הרבה. מתי בפעם האחרונה הפיזיותרפיסט שלכם מהקופה, הרים טלפון למאמן שלכם לבדוק מה אתם עושים כשהוא לא מסתכל?

אז איך באמת אמור להיראות הליך טיפול בפציעת ספורט בעיניך?

"אני מאוד מאמין שהריבוי בלאגן שעושים לספורטאים במוח הוא לא טוב להם – לכן, צריך שכל בעלי המקצוע הקשורים לספורטאי, יעבדו לקראת אותה מטרה. זאת גם הסיבה שאני מוכן לפעמים לקחת צעד אחורה בחלק מנקודות הטיפול בספורטאי. אני מייעץ לספורטאי ואומר את דעתי אך יחד עם זאת אומר להם שאם יש לך בן אדם שעושה לך טוב ואתה אוהב את מה שהוא עושה איתך – תמשיך, אני מון לתת חוות דעת שניה אבל לא אכנס בין הגלגלים של תהליך שכבר התחיל לפני."

"כשנכנס אלי מתאמן פצוע אני מנסה לערב כמה שיותר גורמי תמיכה. אם צריך אני אתקשר לרופא, לתזונאי, למאמן או שאבקש מהספורטאי שיגיד למאמן שיצור איתי קשר לפני האימון הבא. זה בגדר 'Must'. כולנו צריכים להיות ביחד ולפעול למען המטרה הזאת."

"בשביל השקט הנפשי של הספורטאי, אתה לא תשמע אותי אומר למטופל לעשות X בזמן שמצד שני, המדקר או הפיזיותרפיסט של הקופה אומר לעשות XY ומצד שלישי המטפל ברפואה סינית אומר משהו אחר לגבי הטיפול בכוסות רוח… אתה לא יוצא מזה. זה מלחיץ את הספורטאי וזה לא עוזר בסוף בכלל ."

"ני רואה שוב ושוב את האנשים האלו, המיואשים – 'אני לא יודע כבר מה לעשות, הוא אומר לי לעשות ככה וההוא אומר לי לעשות ככה' – מישהו צריך לקחת אותך בידיים ואתה צריך לסמוך עליו. מאמנים ומתאמנים אחרים, גם הם נותנים עצות לא מועילות לעיתים ובכך מוסיפים לבלבול."

עופר בלוטריך מטפס הרים ופיזיותרפיסט

עופר בטיפוס "לונג אספרסו" בעין-פרת | קרדיט צילום: קולט מקאירני

מהי הדעה המקצעית שלך לגבי קרוספיט ופציעות ספורט?

"אני חושב שקרוספיט הוא בעיקרו רעיון יפה אבל לא תמיד הביצוע הוא מוצלח בהקשר של פציעות ספורט וזאת מהרבה סיבות. יחד עם זאת אני חושב שזה ניתן לשינוי."

"באחד המחקרים על פציעות קרוספיט, נמצא שכ-20% מהספורטאים בקרוספיט פצועים החדשות הטובות השאחוז הפציעות פוחת ככל שהמאמנים יותר מעורבים ובמיוחד אצל ספורטאים מקצועיים בתחום – אחוז הפציעות יורד ככל שהמאמן יותר נוכח. הפציעות הנפוצות ביותר בקרוספיט הם במפרק הכתף ובגב תחתון."

"לכן, אני מאוד מאמין בלרדת לבסיס ולבנות סביב יציב, וגם המחקר מראה שחוזק שריר וכוח הם פרמטרים קרדינלים במניעת פציעות. בתמימותי אולי ניסיתי לפנות לגורמים בקרוספיט במטרה להכניס תכנים של ביומכניקה ופציעות ספורט שאני חושב שחסר למאמנים – איזה עומס מופעל על מפרק, מהן הכוחות הפועלים עליו וכד'. יש המון חבר'ה שבלי המון ניסיון או ידע נהיים מאמנים. אמנם כולם עושים קורס מאמני חדר כושר אבל עדיין, הידע באנטומיה, ביומכניקה ופציעות ספורט הוא אינו גדול."

"כחלק מתפיסת הטיפול שלי, זה חובה לרדת לבוקס עם הספורטאי ולראות מה הוא עושה בפועל. לדוגמה לספורטאי קרוספיט אני נותן לעשות אימון לידי בזמן שאני בוחן איך הוא מניף, איך הוא מבצע תרגילים כמו וולבול ודאבל אנדרס. איך הוא דוחף, איפה הכשלים ואיפה הקשיים בפונקציה שלו. אלה הדברים הכי בסיסיים בפיזיותרפיה – אנחנו רוצים להחזיר אנשים למה שהם עשו וללא פגיעה. בשלבים הראשוניים של השיקום אתה עושה הכל בעומסים נמוכים אבל הבדיקה שלך חייבת להיות פונקציונלית."

"כשאני בודק ספורטאי אני חייב לבדוק אותו בדבר שהוא עושה. אני יכול לתת סקוואט בקליניקה בלי משקל – אבל זה לא אומר כלום. זה לא מגרה את שליש ממה שהוא עושה במציאות וזאת לא הסביבה שלו. 'Air Squat' במשקל גוף, בקליניקה לצורך העניין, אינו דומה בכלל לאימון קרוספיט של 50 ברפיז, ועוד 50 דאבל אנדרס ב-5 דקות."

"באופן כללי, אני חושב שספורטאים צריכים ללכת למי שאומר להם את המילה 'אני לא יודע'. ניקח את הדוגמה של כאבי גב – אין שום קורלציה בין מה שרואים בהדמיה (פריצת דיסק, או בלט דיסק לצורך העניין), לבין הכאבים שאתה חווה. אנחנו לא יודעים לשייך את הכאב לאיבר ספציפי. במחקר מסוים, לקחו הרבה אנשים שעברו הדמיה וראו שיש להם פריצת דיסק גדולה אבל שאין סימפטומים. אין להם את אותם כאבים אסטרונומים שמאפיינים פציעות גב. אחד הדברים האמיתיים לומר למטופל עם כאבי גב זה: 'יכול להיות שזה מפריצת דיסק, ויכול להיות שלא'. ולא להגיד לו שאם הוא ישב, ירים משקל או יתכופף בצורה לא נכונה הכאבים שלו יגדלו. זה הדבר הלא נכון לומר. דברים כמו: 'אתה לוחץ על הדיסק בתנועה כזו וכזו' – הם מסוכנים בפני עצמם."

"המילה מסוכן היא מסוכנת. כי כשאתה אומר לבן אדם 'מסוכן' – הכאבים שלו גדלים. הרי בני אדם מפחדים מכאב, זה משהו הישרדותי וככל שבן אדם מפחד שהוא עושה לעצמו נזק – כך גדלים הכאבים וסיכויי ההחלמה שלו יורדים. זה נורא משתק, כואב ומפחיד עבור המטופל."

 


 

תודה לעופר על ההצצה המעניינת לעולמו בתור פיזיותרפיסט וספורטאי. להתייעצויות ושאלות, תוכלו ליצור איתו קשר דרך דף המטפל שלו כאן אצלנו באתר.

תגובות

יש לכם מה להוסיף?

X