Register

A password will be e-mailed to you.

תדמית, כך לימדו אותנו תמיד, היא דבר שלא כדאי לזלזל בו. ומה לגבי תדמית הנשים בקרוספיט? האם היא מעודדת נשים להתנסות בקרוספיט או דווקא מרתיעה אותן מכך? תמר בר ומורן וילף מקרוספיט TLV בטור שני בסדר הכתבות על נשים ועולם הקרוספיט

כשגל גדות התקבלה לתפקיד האגדי של וונדר-ומן מיד התחילו גלי הביקורת. מבקרים מרחבי העולם חזרו וטענו שהיא רזה מידי מכדי לגלם את וונדר וומן, ובכלל, איפה נשמע על גיבורת על שאיננה שרירית? הקולות האלה מבטאים שינוי באידאל היופי הנשי שהולך וצובר תאוצה בתקופה האחרונה: גוף כחוש – Out, גוף נשי חזק ושרירי – In.

כנראה שגם זה עניין של תדמית, תשאלו את וונדר וומן. עדיין, כשמדברים על תדמית צריך לזכור שיש לה שני קצות מנוגדים: מצד אחד היא משקפת ערך ועוזרת לנו "למכור" את הרעיון שלנו, אך מהצד השני היא עשויה גם להשיג את המטרה ההפוכה ולפגוע בו.

ומה לגבי תדמית הנשים בקרוספיט? ניסינו להביא את שני הצדדים. כמו תמיד, האמת היא איפשהו באמצע והחלטה בידיים שלכם.

הצד החיובי: קרוספיט יוצר תדמית חיובית לנשים חזקות

1. שיויון בין המינים – נשים חזקות!

אם תציצו לתוך מועדון קרוספיט ביום שבו יש אימון כמו "סנדי" אתם עתידים לראות הרבה בנות על המתח מבצעות חזרות מרובות. למתבונן מהצד שאינו מכיר את הספורט זה יראה מוזר או מפתיע מאוד לראות את כל הבנות על המתח, אך למי שעוסק בענף – זו אינה הפתעה. ענף הקרוספיט מצטיין בהתייחסותו באופן שוה לגברים ונשים בכל הנוגע לדרישותיו מהאלמנטים השונים. בתחרויות (למעט משקלי עבודה שונים) אתם תראו בדיוק את אותם אלמנטים מאתגרים לשני המינים. אם הדרישה היא עליות מתח, C2B, מאסל אפ, HSPU (גם סטריקט), Ring Dips וכו'-  גברים ונשים יצטרכו לבצע בדיוק את אותו אלמנט, ללא הקלות.

משקלי העבודה יהיו שונים אולי אך זאת בשל ההבדלים במשקל הגוף בין גברים לנשים. האלמנטים הניתנים לעומת זאת יהיו בדיוק אותו הדבר (קלין, סקווט, לחיצת חזה).

הקרוספיט מציג את הנשים כמסוגלות לבצע מטלות ואלמנטים בדיוק כמו הגברים, ללא הקלות, בין אם זה סוג האלמנט או הופי שלו. נשים וגברים הצופים לראשונה בספורט מבינים שיכולות של נשים הן יותר ומעבר ממה ששהיה נהוג לחשוב.

2. חזק זה הסקסי החדש

לנשות הקרוספיט יש הרבה חשיפה. חשיפה נכונה, שמציגה את הנשים בצורה טובה – מעצימה את דמות האישה החזקה. מאמרים וסירטונים רבים מציגים נשים חזקות, יפות, שריריות וסקסיות. אישה חזקה עם לוק קצת יותר "שרירי" אינה צריכה להתבייש בגוף שלה, והנשים האלו נראות חזקות, מרשימות ונשיות גם עם הגוף השרירי. נשים אשר חוששות ממה שזה יעשה לגוף שלהן או שמתביישות בכתפיים גדולות או רגליים מאסיביות רואות תמונה שונה. הן רואות את הנשים עם הישב הגדול, הרגליים העבות, הכתפיים הרחבות והן נראות טוב ושלמות עם הגוף שלהן. אין מה להתבייש, אישה חזקה זו אישה יפה. אישה אשר מתאמנת ועובדת קשה – זו אישה סקסית. ה-"רזה החלש" Out, האישה החזקה – In.

3. דוגמה אישית

נדמה כאילו עדיין אין מספיק נשים המאמינות ביכולות שלהן לעשות יותר. אמנם יש נשים רבות בקרוספיט אך הן אחוז קטן מתוך כלל הנשים. ככל שהחשיפה לנשים בענף תגדל – כך נראה עוד בנות בענף. כל המתאמנות הנוכחיות ללא קשר לרמה הן דוגמה אישית לנשים אחרות, בין אם הם צעירות או מבוגרות, בין אם זו חברה, אמא או בת. במיוחד בנות צעירות, אשר אט אט מבינות שהן מסוגלות להרבה יותר והן גאות העצמן, ביכולות שלהן ובגוף שלהן. אם את מתאמנת ואת אוהבת את מה שאת עושה – אולי תשפיעי על עוד מישהי סביבך וכך זה יגדל. ככל שרואים יותר בנות מתאמנות כך יותר בנות  ימשיכו להגיע, לראות ולעשות טוב עבור עצמן.

 הצד השלילי: אז מה בכל זאת מפריע לנו?

via GIPHY

1. ההשוואה הבלתי פוסקת לגברים

או בילים אחרות: חוסר ההבנה של מקומה של האשה בספורט הזה. "מה, את מרימה משקלים?" "זה לא מנפח אותך?" או השאלה המועדפת עלינו – "זה לא קשה לך?" שאלות שמשום מה נשאלות יותר נשים מאשר גברים. כאילו שמובן מאליו שכל הגברים מרימים משקלים, כל הגברים שואפים להיות "מנופחים" (ביטוי מרגיז כשלעצמו) ולגברים אף פעם לא קשה. חוץ מזה, מה רע בספורט שמאתגר אותך?

מצד שני, קשה להתעלם מהעובדה שקרוספיט זה ספורט שמשווים בו. על אף שטובי המאמנים והמתאמנים יגידו לכם ש-"זה לא בריא להשוות", ושלכל אחד יש את קצב ההתקדמות ואת רמת הקושי שלו – עדין. לוח תצאות הוא מראה שגרתי בבוקסים, השואת משקלים וביצועים גם היא דבר טבעי, שלרוב יוצרת פרגון, תמיכה ומוטיבציה. ההשוואה מתאפשרת דווקא הודות לאופי האימון – רמת הפירוט של התרגילים, המשקלים והתנועות המדויקות שיש לבצע באימון. אז להשוות זה אמנם לא בריא אבל שלא ימכרו לכם סיפורים.

2. הדימוי המיני המוגזם

חיפוש בסיסי ביותר בגוגל כשבכותרת הנושא הביטויים "נשים" ו"קרוספיט" יוביל לתוצאות מאוד דומות בעיקרן: "The Hottest Women on CrossFit" בגדול.  אז נכון, סקס מוכר (כשאתה גבר), סקס מדרבן (כשגם את רוצה קוביות בבטן כמו של אנני ת'וריסדוטיר), אבל בחייכם – האם זו הדרך הכי Women Friendly להציג את הספורט הזה? קהילת הקרוספיט מורכבת מהרבה נשים שמייצרות ביחד קבוצה תומכת. חברויות נרקמות, חוויות נצברות ויש כאן הרבה מעבר לדימוי מיני שצריך לעודד נשים להגיע ולהתנסות בקרוספיט.

3. למה אבחנה בין גברים לנשים במשקלי עבודה ולא חלוקה לקטגוריות משקל?

בואו נפתח את זה רגע. שוויון זה נחמד, באמת. אבל למה צריכה להיות אבחנה בין "נשים" ל-"גברים", ולא חלוקה לקטגוריות לפי משקלי עבודה ויכולת, בלי אבחנה בין גברים לנשים? כדי להגיע לקלין של 70 ק"ג צריך לעבוד קשה, ולא משנה אם אתה גבר או אם את אשה. קטגורית משקל נמוכה מראש שמה את הנשים במצב בעייתי מראש – "את יכולה, אבל פחות". לעומת זאת, חלוקה לקטגוריות משקל מעורבות לנשים ולגברים, תאפשר שיפור הדרגתי ומתמשך ותעזור גם לנשים "לפרוץ את הגבולות".

נשמח לתגובות מכן/מכם מה אתם חושבים והאם יש עוד דברים שברצונכן שנרחיב עליהם.

בשבוע הבא נרחיב על דימוי גוף וקרוספיט.

תגובות

יש לכם מה להוסיף?

X