רבים מאיתנו מתייחסים לקטלבל בהיקף מאוד מצומצם עם שלושה תרגילים בלבד שנפגוש מפעם לפעם ב-WODים – הקטלבל סווינג, סנאצ' וקלין אנד ג'רק. מעטים יודעים שמדובר בענף ספורטיבי ותחרותי לכל דבר, עם נציגות גודלת בארץ שמלאה באתלטים מרשימים ביותר. ישבנו לראיין את מיכאל ליסיצ'קין, יו"ר איגוד הקטלבל בישראל לשיחה על הספורט, הכיוון שלו והקשר לקהילת הקרוספיט. למיכאל – תודה רבה על האימון והאירוח!
1. איך אתה מתאר את מצב ספורט הקטלבל בארץ?
בתקופה האחרונה אנחנו עובדים על הקמת אגודה שב1- לינואר תפתח באופן רשמי. זוהי התאגדות של כמה מועדנים שעשו יוזמה והחליטו לחבור יחד. מבין חברי האגודה, יש לנו שופט ברמה בינ"ל לתחרויות שהיה אחד ממפתחי הספורט באוקראינה, ונמנה איתנו גם ) Master of Sportsהדרגה הכי גבוהה בספורט הקטלבל).
אנחנו עובדים מאוד קשה ליצור מודעות ולקדם את הספורט, ואנחנו מתכניים מספר תחריות, הראשונה תיערך אחרי פסח ובה יתקיים מקצה 5 דקות של סנאצ' ואחריו מקצה של קלין אנד ג'רק. זוהי אחלה הזדמנות לקרוספיטרים להיכנס לעניינים ואנחנו נורא מקווים שיירתמו.
2. איך הספורט שלכם התחיל בארץ? מתי אתה התחלת להתאמן?
אני עוסק בספורט כבר משנת 2010, הספורט עצמו רץ בארץ מעל ל-8-9 שנים. מה שכן – משך הזמן שהוא רץ בפועל שונה מכיוון שישנם שני היבטים – הספורט התחרותי והספורט ברמת הכושר הגופני. ראשית הספורט התחילה שמתאמנים באומנויות לחמה התחילו להביא קטלבלים לאימונים.
לפני שהתחלתי להתאמן, לא היו מתאמנים בארץ שעסקו בספורט ברמה תחרותית או לכל הפחות ברמה גבוהה כמו שאנחנו מכירים בחו"ל.
3. איך פגשת את הספורט?
הספורט נורא מוכר ברוסיה ושם הכרתי אותו. שם יש קטלבל כמעט בכל בית! הקטלבל שם מאוד פופולרי בגלל הסגנון השונה שלו – במשקולות חופשיות השרירים מגיעים לכשל מהר יותר, כאשר בקטלבל בהינתן טכניקה נכונה (לדוגמה נעילה מעל הראש שמעבירה את המשקל אל העצמות ולמפרקים) אתה יכול לתת הרבה יותר עבודה ולהמשיך לבצע תרגיל לאורך זמן.
אחד מהאלופים ברוסיה ביצע קין אנד ג'רק במרתון של 12 שעות ללא הפסקה.
… הוא חי?
מרתון בקטלבל זהו דווקא מקצה מוכר ומודרני. יש אפילו מקצה ביאתטלון שנקרא גם Long Cycle – 10 דקות (ללא הפסקה) של קלין אנד ג'רק ולאחר מכן 10 דקות סנאצ'.
איך הספורט נראה בחו"ל ברמה התחרותית?
כמו שאמרתי יש תחרויות במרתונים, וכן ביאטלונים. יש בנוסף הרבה ליגות – כמעט כל חודש. כמו כן יש אליפויות בהרבה מדינות אירופאיות. ברוסיה לנשים יש אפשרות להתחרות במקצי סנאצ' – אך לא מרשים להם מעבר בגלל תפיסות בריאותיות שונות. בארה"ב לעומת זאת נשים עובדות עם משקלים כבדים יותר בתחרויות ואפלו עם שני קטלבלים.
בנוסף ישנו ענף של קטלבל ג'אגלינג שהוא למעשה כוריאוגרפיה אומנותית שלמה של הנפות קטלבל.
4. האם אתה חושב שקרוספיט שיפר את המודעות לענף הקטלבל?
קרוספיט מצד אחד שיפר את המודעות של הענף אך מצד שני הפך את הקטלבל למשהו זול ומעט מוגבל. מצד אחד ישנה תאוצה וכל אחד יודע מהו קטלבל אבל מצד שני העבודה עם הקטלבל בארץ נורא מוגבלת – כמובן שזוהי המטרה של הקרוספיט, אבל באופן יחסי אין מאמצים רבים בהשוואה לארה"ב שמבצעים עבודה עם קטלבל באותה רמה.
5. אתה חושב שעבודה עם קטלבל יכולה לסייע לקרוספיט? וההפך.
קרוספיט יכול לסייע לענף הקטלבל מבחינת כוח אדם – מה שיפה וטוב בקרוספיט זה שמגיעים אנשים שלא מפחדים מעבודה קשה ולמתאמנים יש הרבה מוטיבציה. זהו קהל שמתאים הרבה יותר לקטלבל הרבה יותר מאוכלוסיות אחרות. קרוספיטרים זה ממש קהל היעד.
ראשית כל, בתועלת לקרוספיט – קטלבל יכול לשמש בתחלופה יעילה וזולה למאמנים מתחילים שעדיין לא השיגו תקציב למשקולות ומוטות. כמובן שבתחרויות אנשים שעבדו רק עם קטלבל יהיו בהפסד גדול לעומת אנשים שהורגלו לעבודה עם מוט. עם זאת, עבודה עם קטלבל יכולה להכין מתאמן לשליטה טובה יותר בגוף ולשמש כתרגול לעבודה טכנית.
אמנם בתחרויות בקרוספיט אין דגש גדול על קטלבל וישנם יותר אלמנטים של הנפת משקולות, אך בכל זאת בענף הקטלבל הטכניקה שמועברת למתאמנים שונה בתכלית מהטכניקה שמועברת בקרוספיט וזה מה שיכול לתת יתרון בתחרויות ולמנוע מאמץ יתר כתוצאה מעבודה יעילה יותר.
6. לאן היית רוצה לראות את הספורט מתפתח בארץ?
הייתי שמח לראות קרוספיטרים משתתפים יותר בתחרויות וכן מתעניינים יותר בהישגיות בתחום ולכן אנחנו מתכננים לבצע העלאה של הרמה לאט לאט (משקלים, תרגילים, משכי זמן). אך לא מדובר רק בפיתוח של ענף הקטלבל – קרוספיטרים ירוויחו מכך באמצעות תרגול עבודה שהיא הרב יותר טכנית ממה שהם רגילים אליה והרבה יותר מדויקת, מה שיאפשר להם בטווח הרחוק לתת יותר עבודה.
חוץ מזה, אנחנו מתכננים להוציא קורסי מאמנים ושופטים ולשפר את רמת התחרויות וכן להעניק דרגות בהתאם להישגיות בתחום. כל אלה בעיני הם ברמת המיקרו – ברמת המאקרו יש לנו נבחרת שנוכל לשלוח בקרוב לתחרויות בחו"ל.
– מהם הסיכויים שלנו בהשוואה למדינות אחרות?
אני בעצמי התחרתי בחו"ל ולקחתי מקום ראשון באירופה – די התמזל מזלי. אך למרות זאת הסטנדרט כרגע בתחרויות חובבניות הוא עבודה תחרותית עם שני קטלבלים של 24 קילו, רמה שכרגע מעטים מאוד (אם בכלל) עומדים בה בארץ.
7. מתחרים בספורט זכו לתמיכה כלשהי מהארץ בעבר?
לא, ממש כמו בג'יו גי'טסו לדוגמה – אין תמיכה בכלל. אנחנו לא מזהים סיכויים לתמיכה גבוהה וגם מפאת הבירוקרטיה אנחנו נעדיף להישאר ככה. גם במידה ומושגת תמיכה – היא מזערית. העיסוק בספורט הוא התנדבותי, שאני התחרתי – הטיסה הייתה מהכסף שלי ואפילו הדגל הישראלי היה מהכיס שלי.
8. יש לך מסר לקהילת הקרוספיט בארץ?
בהחלט – תעבדו יותר על טכניקה – זה ישתלם אחר כך!
כמו כן, כשהקרוספיט התחיל, הייתה פתיחות גדולה יותר כלי ענפים אחרים ורעיונות אחרים, וזה האמת מעציב אותי – אם לא הייתי עוסק בעבודת קטלבל בהחלט הייתי עושה בקרוספיט ובתחילת דרכי עשיתי אימונים בסגנון קרוספיט. מאז התקופה בה התחלתי, הספורט התקבע – קהילת הקרוספיט בעולם נהייתה סגורה יותר ופחות פתוחה לרעיונות חדשים בנוגע לשיטות אימון. תהיו פתוחים לרעיונות חדשים!
קריאה נוספת:
– אתר איחוד הקטלבל הישראלי – http://ketlis.com.
תודה על הכתבה אחי! האתר שמוזכר בכתבה-וא האתר של "קטלבלס-ישראל" ואינו מייצג את האיגוד . האתר של האיגוד בבנייה ,בקרוב נפרסם אותו!