יומן מלחמה: משדה קרב הפתוח למוקדמות / חלק ג'

אחרי טיסה ארוכה וניוון שרירים קל הגענו לסיאול.

אחרי תאקל קטן עם חלק מהמזוודות (תמר הרוויחה מזוודה חדשה) הסתדרנו וירון נוף (בעלים ומאמן של קרוספיט TLV, שבא ללוות את הנבחרת שלו במקצה הצוותים) הזמין לנו מוניות גדולות שיביאו אותנו למלון. היינו עייפים מהדרך הארוכה מישראל למלון בסיאול, ועברנו למצב מנוחה וחיפוש אחר מזון במסעדה קוריאנית – אופציה מצוינת לכולנו לשחרר לחץ ולהתגבש לקראת התחרות.  אחרי זה חזרנו למלון לנסות לישון טוב בלילה (לא פשוט לישון באותה מיטה עם זוהר!).

יום חמישי היה יום פעיל יחסית, יום לפני התחרות. קמנו לארוחת בוקר וישר לאחר מכן נסענו לדאון-טאון לאחד הסניפים של CrossFit Sentinel כדי לתת אימון אחרון לפני התחרות שכלל בדיקות אחרונות ונסיונות להרגיע את עצמנו לפני שמתחילים את הסופ"ש האינטנסיבי והלחוץ. זוהר תרגל קצת את ההנפות במשקלים קלים כדי לשמור על חדות, ולאחר מכן בדקנו מהירות את מהירות העבודה שלו באחד החלקים מאחד האימונים של היום השני – בגדול, המצב היה טוב והזמנים היו בהתאם. סיימנו את האימון בהרגשת בטחון שלמרות שזאת הפעם הראשונה של שנינו בתחרות מדרג שכזה, אנחנו בהחלט יכולים לתת פה פייט.

עוד מנוחה, ומשם הישר למתחם הריג'ונלס בכדי להירשם ולנכוח בתדרוך של האתלטים במקצה היחידים. ההרגשה של להיכנס למתחם היא מאוד מוזרה ומיוחדת למי שלא ספורטאי ומשתתף בתחרויות. אתה מגיע למקום גדול, עם שלט ענק של הריג'יונלס, ריג מפחיד ומאיים, והידיעה שפה הולך להיות כל הטירוף בימים הקרובים. הרגשה נהדרת.

אחרי התדרוך עם אדריאן בוזמן (השופט הראשי שלנו – למי שלא מכיר, מדובר בשופט שאולי תמיד מתבלט בתשדירים של קרוספיט עם זקן ושיער ארוך, ותנועת "No-Rep!" החדה ביותר שנצפתה אי-פעם בעולם). חזרנו לאיזור שלנו למצוא משהו לאכול, ומשם עברנו למלון להתאושש ולישון טוב.

It's ON: היום הראשון של התחרות

זוהר לא הצליח לישון בלילה – בערך 3 שעות שינה. הלחץ נפל עליו. התעוררנו מוקדם ואחרי ארוחת תדלוק יצאנו לתמוך בקבוצת המתחרים מקרוספייט TLV שהתחילה את היום של מוקדם יותר (זוהר היה צפוי לעלות רק בשעה 11:00).

האימון הראשון: 3 נסיונות להגיע להאנג סנאצ' כבד, ומיד אחרי הליכה בעמידת ידיים למרחק מקסימלי.

בהכנות לאימון הזה זוהר הצליח להגיע ל-110 קילו. אבל בתרגול האחרון שלנו על אותו מקצה (אחרי שגילינו שיש בערך 10 דקות המתנה מסיום החימום לעד שמתחילים את המקצה) לא הלך טוב, ה-105 לא התקרב ללעלות.

הערה על מתחם ההמתנה והחימום לאתלטים: נראה כמו סמטה שפשוט נזרק בה המון ציוד. סוג של "קחו ותסתדרו".

מתחם החימום שהוקצה לאתלטים

תגובות