Register

A password will be e-mailed to you.
[adrotate group="1"]

המאמר הבא נכתב כמענה לשאלות חוזרות ונשנות במרפאה. הוא עוסק בשתי פציעות עיקריות של הגפה העליונה ורלוונטי במיוחד למתאמני קרוספיט העוסקים בהרמת משקוות כחלק מהפעילות השוטפת שלהם. חיברתי אותו יחד עם ד"ר מרדכי ויגלר – אורטופד מומחה כף יד, מנהל יחידת כף היד מרכז רפואי רבין.

מהו השבר הנפוץ ביותר בשורש כף היד?

שבר בעצם הסירה הוא לא רק השבר השכיח ביותר מבין שברי העצמות הקרפליות (שברים בשורש כף היד), אלא גם הבעייתי ביותר מבינהם.
הסיבה נעוצה בכך, שכל שבר בגוף זקוק לאספקת דם טובה על מנת להבריא. זרימת הדם בעצם הסירה-בניגוד לכל שאר עצמות הקרפליות, הינה ב-'רוורס'- כניסת כלי הדם לעצם נמצאים באזור הרחוק יותר יחסית מהלב ומשם זרימת הדם ממשיכה לחלקים הפרוקסימליים, הקרובים יותר ללב.
המשמעות היא ששברים (הגורמים להפסקה בזרימת הדם) בחלק המקורב של העצם סובלים מתופעה של אי-חיבור ב90% מהמקרים (!) לעומת 50% אי-חיבור באזור האמצעי-השכיח יותר מבחינת מיקום השבר.שברים בעצם הסירה נובעים בדר"כ מנפילה על יד מושטת.

האוכלוסיה השכיחה ביותר הינה גברים בטווח גילאים של 20-30.

לתוצאה של אי החיבור בעצם הסירה יש משמעות גדולה. עובדה רווחת בספרות היא שאי-חיבור גורם לשחיקה הדרגתית של כל שורש כף היד ובסופו של התהליך, להרס מוחלט של שורש כף היד. התהליך יכול לקחת שנים רבות. מכאן שיש חשיבות לניתוח המייצר חיבור של העצם ועצירה של התהליך הניווני- עוד לפני הופעת סימנים המעידים על ניוון.

במצב של הרס וניוון מתקדם, האפשרות הסופית הינה ניתוח לקיבוע תמידי של שורש כף היד עם כל המשתמע בכך: רוכב אופנוע שעובר ניתוח מסוג זה ביד ימין, לדוגמא, יצטרך לוותר על עיסוקו זה. כך גם מניפי משקולות, מתעמלי קרקע ומכשירים ועוד הרבה ענפים אשר זקוקים לתנועות כיפוף ופשיטה של כף היד.

חשוב לציין שנמצא כי עישון הינו גורם נוסף התורם לאי-חיבור של השבר, מצורפת תמונת המחשה. ישנן לא מעט פציעות במפרק המרפק – בחלקו הפנימי או החיצוני.

Schapoid Fracture

מבחינת הסימפטומים, זה יכול להרגיש כמו צביטה חזקה בעת עלית מתח פשוטה, או דקירה נוראית בזמן הרמת משקולות.

מהן דרכי הטיפול, ומהי זריקת הקורטיזון?

קורטיזון הינה תרופה אנטי-דלקתית. במקרה זה, לא מדובר בדלקת חיידקית, אלא אינפלמטורית. האינדיקציה הינה לתהליכים דלקתיים כגון Tendinitis = דלקת של גידים.

ישנם אזורים בגפה העליונה עם שכיחות גבוהה של דלקות כגון: אצבע הדק, Dequervain ו-"מרפק טניס" (Tennis Elbow). כמו כן ניתן להזריק קורטיזון לתוך המפרק עצמו במצבים כגון ניוון של מפרקי הגפה העליונה. התהליך הניווני נלווה לעיתים קרובות עם מרכיב אינפלמטורי (דלקתי).

Arny

מבחינת תופעות הלוואי, זריקה מקומית של קורטיזון באופן חד פעמי ובמינון קטן, לא תגרום בין היתר להשמנת יתר, דלדול של שיער, חולשה, אוסתאופרוזיס ושאר התופעות המאפינות סטרואידים. יחד עם זאת, היא כן עלולה לגרום לעלייה זמנית ברמת הסוכר בדם, שינוי צבע עור מקומי לבהיר יותר ודימום מקומי.

בנוסף, לא מומלץ להזריק לגיד מעבר לשתי זריקות. הסיבה לכך נובעת מהעבודה שהקורטיזון מחליש את הגיד ויכול לגרום לקרע שלו. לכן, במידה ויש צורך במינון גבוה יותר, (לדוגמא Dequervain שדורש מהגיד לעמוד בעומסי כיווץ ומתיחה גבוהים) יש לשקול בכובד ראש האם הזריקה היא הטיפול המתאים ולבצע שיקולים רציניים של יעילות מול בטיחות. באופן כללי לזריקה ראשונה יש הצלחה של כ50% לפתור את הבעיה לאורך זמן. אם וכאשר הדלקת חוזרת, ניתן לתת זריקה נוספת, שניה ואחרונה, שלה רק כ 30% הצלחה לאורך זמן.

לגיד יש מעטפת הנקראת Tenosynovium אשר עוברת תהליך דלקתי כולל עיבוי והפרשה של נוזל סרוטי. מערכת החיסון מעורבת בתהליך הדלקתי, בין השאר באמצעות המקרופאגים. לעיתים קרובות ה-Tenosynovium המעובה מדמה ציסטה או גנגליון. ללא טיפל, גם הוא עלול לגרום לנזק ולקרע של הגיד.

במסגרת הטיפול השמרני (טיפול שאינו ניתוחי) אנחנו יוצרים תוכנית טיפול באמצעות פרוטוקול ספציפי לחומרת הפציעה, ולדרישות של אותו ענף ספורט בו עוסק הפציינט – טרם ניסיון הזריקות.

בקליניקה העבודה תהיה מניאלית- מדובר בטכניקות של עיסוי עמוק/שיטחי לרקמות הרכות (שרירים וגידים במקרה הזה), מוזיליזציות מפרקיות- על מנת להפחית נוקשות מפרקית, דיקור מערבי ישירות לתוך נקודות טריגר בשרירי TRP, ולעיתים אף דיקור של הפריאוסט (שכבה העוטפת את העצם ואליה מתחבר הגיד). בין טכניקות הטיפול במרפאה, אנו מבצעים מתיחות נוירו-דינאמיות. מתיחות מסוג ז מכוונות יותר למתיחת העצבים של הגפה, על ידי יצירת מתיחה תוך כדי קיבוע של מפרקים בצמתים ומעברים מסויימם בגפה העליונה (גם בתחתונה-אך זה נושא אחר).

סוגי חבישות

ישנם שני סוגים של חבישות:

  • חבישה בעזרת טייפ רגידי (קשיח).
  • וחבישה בעזרת טייפ אלסטי "קינזיוטייפ".

שני סוגי החבישות יכולים להיות יעילים להפחתת כאב, או לשינוי מפרקי מכאני, שגם הוא, בסופו של דבר, עשוי להוביל להפחתת כאב. לעיתים נבצע חבישה מקבעת, או חבישה שיוצרת שינוי מכאני מפרקי, ויחד עם החבישה נורה על ביצוע תרגילי שיקום על מנת לאפשר למערכת התנועה לעבוד ללא כאב בכדי לשקם את המפרק.

חיזוקים כטיפול מונע

חיזוק רקמת השריר והגיד מהווה חלק חשוב מאין כמוהו מתהליך שיקום מרפק (ובכלל), בספרות הרפואית נמצא כי תרגילי חיזוק עם דגש על שלב אקצנטרי איטי (ולעיתים לדלג על השלב הקונצנטרי) יוצרים עליה של קולגן בגיד (קולגן הינו חלבון המעניק לגיד את תכונתו החזקה). יש לציין כי בגידים בריאים, ללא תהליך ניווני או אינפלמטורי, תרגילים עם דגש על גירוי כיווץ אקצנטרי לא יצרו עליה ברמות הקולגן בגיד, כך שלא ניתן לצבור רזרבות של קולגן.

יחד עם זאת, אנו לא תמיד יודעים במדויק מהו מצבו של הגיד בגופנו, ולכן למטופלים במרפאה אני כמעט תמיד ממליץ לשל תירגול עם דגש אקצנטרי- במיוחד למטופלים העוסקים בקרוספיט, בו נפח העבודה בגירוי זה הינו דל באופן יחסי.

תגובות

יש לכם מה להוסיף?

X