Register

A password will be e-mailed to you.
[adrotate group="1"]

אז כן, כבר שנה שאני לא מתאמן באופן שאליו אני רגיל או רוצה.

זה התחיל מדלקת בכתף השמאלית, שתמיד הייתה בעייתית – במיוחד אחרי סשנים בג'יו ג'יטסו ברזילאי בהן אולץ המפרק לספוג הכנעות ומניפולציות למינהן. ולאחר מכן בקרוספיט שבה ספגה לא מעט עונש מתרגולי מאסל-אפ כושלים, הנפות, מתח בקיפ ועומס כללי.

אז מה עושים כשנפצעים בכתף? מעלים נפח במה שאפשר לעשות – תרגילי פלג גוף תחתון! ואז, כתוצאה מהעומס מפתחים עוד פציעה. "אש".

וכך מצאתי את עצמי לא עושה את האופן של 2015, עם המון תסכול ושתי פציעות שילוו אותי למשך כל השנה.

קורה לטובים ביותר? אפשר לומר, אבל אולי היה אפשר למנוע חלק מהסבל אם רק ידעתי עוד כמה דברים על עצמי ועל הדרך בה אני מתאמן.

בדיעבד ועם הפנים לקראת סיום התקופה הזו (טפו טפו – המפגשים עם הפיזיותרפיסט התמעטו), אני דווקא מעריך את החוויה, שנתנה מקום ללמידה והפקת לקחים רצינית ואני שמח לחלוק איתכם כאן כמה תובנות ורעיונות, שאולי ימנעו מכם פציעות או שיתנו לכם קצת תקווה במידה ואתם מתעסקים עם אחת:

 1. לא להפסיק לנוע

זה נטחן ונטחן אבל זה המסר הכי חשוב. שום פיזיותרפיסט שמכבד את עצמו לא ינחה אתכם לנוח לחלוטין ולהמנע מפעילות פיזית ויש לכך סיבה טובה, פעילות פיזית היא זו שתוציא אתכם מהפציעה משום שזו תשפר זרימת דם, שהוא מניע מרכזי לקראת השיקום שלכם. יש לסעיף הזה לא מעט סייגים ואנסה לגעת בהם בהמשך, אבל לחדול מספורט זה העוול הכי גדול שתוכלו לעשות לעצמכם גם במישור הפיזי וגם המנטלי – הפסקה מספורט יכול לגרום לרתיעה ופחד ואלה יקשו עליכם לחזור לפעילות סדירה ברגע שתהיו כשירים לכך.

Fear is the path to the dark side (עוגיית פליאו אם קלטתם את הרפרנס).

אישית, הצלחתי למצוא דרכים כן להתאמן. בקרוספיט זה לא נורא מסובך כי גם האימון הכי קל (משקלית) הופך לחיה אחרת לגמרי כשמנסים להספיק אותו הכי מהר שאפשר. חוץ מזה, תמיד יש תרגילים שאפשר לעשות מבלי לאתגר את הפציעה, או מיני אתגרים כמו להשיג פלאנק של 2 דקות ומעלה, X שכיבות סמיכה אנברוקן וכד'.

anothersportsinjury

2. להשיג טיפול אפקטיבי ואגרסיבי, ללא דיחוי

"זה יעבור", "אני אלך קודם לעשות צילום", "אני אקח ארקוסיה ויהיה בסדר" – תירוצים ודרכים מחוכמות להסיר אחריות מטיפול בפציעה. אני גם חטאתי בהן בהתחלה רק מתוך עצלנות לטפל בבעיה שהייתה לכאורה זעירה. עוד דבר משותף לכל ההיגדים האלה – שום דבר מהם לא יפתור את הסיבה המדויקת שבגללה אתם פצועים, במקרה הטוב ביותר – רק את הסימפטומים. ארקוסיה ו-90% מנוגדי הדלקות למינהם אגב, הם רק נוגדי דלקות, דהיינו הם לא יעלימו את הרקמה הפצועה בשריר. אתם רוצים לא רק להבריא, אלא גם לדאוג שהפציעה לא תחזור. ולא די בהבחנת אותופד פשוטה ברוב המקרים – אלא גם בתכנית טיפול ושיקום.

התייעצו עם רופא, תשיגו המלצה על פיזיותרפיסט טוב, תראו שיש בינכם כימיה והבנה בנוגע לפציעה ותקשורת פתוחה בנוגע לדרכי טיפול בה ואל תעצרו עד שיצאתם מהפציעה. תהיו אגרסיביים ותתייחסו לתרגילי השיקום ולפגישות הטיפול עם הרצינות שבה אתם מתייחסים לאימון קשה. אם צריך לוותר על אימון לטובת טיפול – לכו על זה, כי זה צריך להיות חלק אינטגרלי מתכנית המשחק שלכם. הערה נוספת: אל תפסיקו את הטיפול ברגע שיש הפוגה בכאב – אלא רק אחרי שהפיותרפיסט או הרופא, אישר לכם להפסיק את הטיפול. יש לנו נטייה אנושית להכריז שהסערה נגמרה כשהגשם נחלש – תתעלו מעל זה.

בדיעבד – רק שבחרתי להיות אקטיבי לגבי הפציעות באמת ולהתייחס ברצינות למוביליטי ולטיפולים – רק אז הגיעו התוצאות. כל מאמץ לפני כן לא ממש צלח משום שלא באמת הייתי מחויב לפתור את הבעיה. Food for thought.

3qafhk

3. להיות מודע ועירני יותר

אני זוכר את שני הרגעים, שניהם במהלך אימונים, בהם הבחנתי בשתי הפציעות. לגבי פציעה אחת – פעלתי נכון, הפסקתי מיד את הפעילות והשגתי טיפול די מהר. בנוגע לשניה, הייתי שמח לומר אותו דבר, אבל עשיתי הכל הפוך – חשבתי שזה יעבור תוך כמה אימונים ויהיה בסדר. מכמה אימונים זה נגרר לכמה שבועות (רק בשביל לעמוד בתכתיבים של תכנית אימונים שממש רציתי להשלים) ולבסוף נשארתי עם פציעה הרבה יותר חמורה.

הלקח פה: תהיו מודעים, הרגע שבו אתם מרגישים שמשהו לא בסדר הוא הרגע שבו אתם צריכים לקיים בדק בית. תתפסו את הפציעה "כשהיא עוד בחיתולים" – זה יחסוך לכם כסף וזמן.

4. נפצעתם קשה? הפציעה היא שלכם לנצח (כמעט)

שימו לב שאצל האתלטים הותיקים אצלכם בבוקס, לפני הכניסה לאימון יתבצע חימום ארוך ומדוקדק באזור החצי שעה עד 45 דקות. למה? זה משום שהם סוחבים איתם פציעות והם למדו לעבוד עליהן לאורך זמן. שימו לב למקצועיות בהן הם מכינים כל מפרק שריר וגיד לעבודה אינטנסיבית. למדו מהם.

בהמשך ל-#2 בו הגענו להסכמה על כך שאתם מחפשים שהפציעה לא תחזור – אתם צריכים להתנהג לפחות לתקופה, כאילו הפציעה תהיה שם לנצח, גם אחרי שהפציעה עברה. אני לא אומר שתקנו סל של גומיות התנגדות בכל צבעי הקשת, אבל אם אתם רוצים להיות מנויים וגמורים עם כך שהפציעה לא תחזור, ראוי ונכון שתצרפו חלקים מתרגילי השיקום שנתנו לכם, לכל הפחות לחימום שאתם מבצעים לפני כל אימון. ובכללי – מומלץ ונכון לחזור על תרגילים מעת לעת לפי הצורך *ואם אין בהם משהו שיכול להזיק ולגרום לחוזר איזון שרירי – בכל חימום.

אם אתם בכלל לא בצעתם חימום מותאם אישית עד עכשיו אז.. אז רדו לברפיז. ותעשו את החימום + שיקום שלכם.

  • (*) בסוגיות שיקום מורכבות יותר – התייעצו עם מאמן או מטפל!

icing

5. ללמוד להגיד "לא"

זה יכול להיות ממש קשה לפעמים לומר "לא" לחבר'ה שלכם שממש רוצים שתתאמנו איתם ביחד ותעשו מטקון עם טריליון מאסלאפים, כל זאת בעוד כשהכתף שלכם נתלת על רקמה וחצי. אבל, זה נחוץ והכרחי. תלמדו לוותר על אלמנטים שיפגעו בשיקום שלכם ובמידת הצורך השיגו אלטרנטיבות לתרגילים שמבוצעים במנחים בעייתים או בכמות חזרות גבוהה מידי שיכולה לפגוע בכם. המאמנים שלכם ישמחו לעזור לכם.

6. לקבל את הפציעה באהבה

פציעות ספורט הן חלק מספורט. זאת המציאות שבזה. ככל שננסה להיות רציניים יותר לגבי האימונים שלנו כך גדל הסיכוי שנפצע (אבל אפשר למזער את הסיכויים). קבלו את זה, תלמדו מזה והכי חשוב תטפלו בזה.

7. להציב מטרות לתקופה שאחרי הפציעה

אני לא יכול למנות את כמות הפעמים שפינטזתי על המאסלאפים שאעשה לכשהכתף שלי תפסיק לקרטע, או את החזרה שלי לסקוואטים כבדים (עם Eye of the Tiger מתנגן ברקע. סתם לא באמת). זה אולי טיפשי אבל החלומות הקטנים האלה והיעדים הללו הם כלי מוטיבציוני חזק שיעזור לכם לעבור את התקופה הפחות נעימה הזאת בקריירת האימונים שלכם.

8. להוציא את המיטב מסיטואציה גרועה

יש לנו מערכת חיסונית פסיכולוגית שמאפשרת לנו לעוות את המציאות לגבי דברים דיי נוראיים, רק צריך לדעת להשתמש בה – ואז אפשר בקלות למצוא דבר טוב במשהו שטכנית הוא די נורא. המערכת הזאת נותנת לנו יכולת לבחור את המשמעות של דברים שקורים לנו. בהתאם, פציעה יכולה לקבל המון משמעויות מבחינתכם, אתם רק צריכים לבחור:

  • פציעה יכולה להיות פתח שיאפשר לכם להקדיש קצת יותר זמן לחלקים אחרים בחיים שלכם – לחיי חברה (שבטח הזנחתם כי התאמנתם כמו חמורים), לבן/בת זוג, לעבודה וקריירה.
  • פציעה יכולה להיות כלי שדרכו תעבדו על חולשות אחרות שלכם – לדוגמה, פציעת כתף יכולה להיות אופציה נחמדה לעבוד חזק על הריצה שלכם/סקוואטים.
  • פציעה יכולה להיות כלי שיגרום לכם להבין שאתם עובדים לא נכון ולא יודעים כל כך הרבה על גוף האדם כמו שחשבתם, מה שיגרום לכם לצאת וללמוד אנטומיה בסיסית ודרכי טיפול עצמיות.

בשורה התחתונה, רק אתם יכולים לבחור עבור עצמכם את המשמעות של מה שקרה לכם. הכי קל לבחור את המשמעות הגרועה – שאין לכם מזל, שזה תמיד קורה לכם, "למה אני?" וכאלה ואחרים. יותר קשה, אבל הרבה יותר מתגמל לבחור מבין האופציות החיוביות יותר.

מקווה שזה נתן לכם אוכל למחשבה. בהצלחה באימונים!

תגובות

יש לכם מה להוסיף?

X