קרוספיט אופן: איך לעבור את התחרות מבלי להישבר

לחזור על האימון בלי הגבלה זה נחמד. אבל בכמה פעמים באמת כדאי לעשות אותו?

לפי החלוקה שהצגתי בעמוד הקודם:

לחדשים – פעם אחת ודי. דעו שזה ההזדמנות שלכם לתת תוצאה "אול אווט" וזה מה יש. יש עוד הרבה מה ללמוד והרבה מה לשפר בכל מקרה, אין טעם לטחון את אותן תנועות שוב ושוב בתקופה כל כך סיזיפית. בנוסף, ברמה הפיזית, עלולה להיווצר שחיקה די מהירה של הגוף בגלל שחוזרים על אותם תנועות וגם שחיקה מנטלית בגלל החזרתיות והמנטליות (כל פעם באים לתת 100%). זה קשה ובעיניי מיותר למי שבשלב הזה בקריירה שלו. תעשו את האימון פעם אחת, תנו הכל ולכו לעודד את החברים שלכם שגם הם יוציאו לעצמם את המיץ.

זה נכון שאם עושים את האימון שוב פעם אז אפשר לשפר תוצאה ולהיות יותר טובים וכל זה – אבל זה יהיה נכון בכמעט כל אימון שתעשה. כנראה שאם זה האופן הראשון, אתה די בתחילת הדרך, אז הכל יחסית חדש ועקומת השיפור די גדולה עדיין. עדיף לשמור את הטחינה הזאת לשנה הבאה.

ומנגד, יש לנו את הספורטאים העממיים וספורטאים התחרותיים: אין לי ספק שהאימון הולך להתבצע פעמיים לפחות. אבל המלצתי תהיה לבצע אותו רק פעמיים. מי שמתכונן לאופן כבר בשלב הזה כנראה עושה הרבה דברים שקשורים לאופן – מתרגילים שעשוים להופיע ועד למסגרות זמן מורות – מה שאומר שכשהאופן יגיע הכל כבר "ייצא לכם מהחורים".

אם נעשה אימון פעמיים ומעלה, באופן כללי לא בטוח שכל פעם תהיה גלידה. יכול להיות שכן, אבל חשוב לזכור שזאת תקופה של 5 שבועות, 5 אימונים, שאם נבצע בה כל אימון 3 פעמים (וכל אימון אופן קשה מאוד) לא יהיה איזון והשחיקה תגיע מהר. יחד עם זאת, קחו בחשבון את העובדה שהאימונים הם בדרך-כלל בעלי נפח גבוה, ככה שכבר בפעמיים שבהן ביצעתם את האימון צברתם המון חזרות באותן תנועות שיופיעו כנראה בתבנית דומה בשבוע שהבא או זה שאחריו. צריך גם לקחת בחשבון שלפעמים, לא מספיקים להתאושש מספיק משבוע לשבוע (ותיקי אימון 16.1 יעידו) ועוד יותר אם חוזרים על האימון הרבה פעמים.

שמרו על הגוף ותהיו חכמים. חשבו עם עצמכם מהו המחיר שאתם מוכנים לשלם בתקופה הזאת.

הספורטאים שאני הכי מקנא בהם זה אלו שמצליחים לתת הכל בפעם אחת וזהו. קחו את קארה ווב לדוגמא – שכל שנה עושה את האימון ביום הראשון או השני שהוא יוצא ומעלה תוצאה ושם זה נגמר. סובלת פעם אחת ודי – ויהיה מה שיהיה. נכון שזה קצת לא חוכמה כי היא ברמה הכי גבוהה שיש, אבל גם ברמה הזאת הרבה עושים כמה פעמים את האימון, אז מי שמצליח פעם אחת ודי – זה מדהים.

אני הצלחתי לעשות את זה פעמיים שנה שעברה: גם ב-16.4- שבו שיפרתי ב-2 חזרות.  שיפור שנחשב משתלם לרוב, אבל במקרה הה המחיר היה גדול ברמה הפיזית והמנטלית. גודל השיפור העיד על כך שנתתי מעצמי הכל בפעם הראשונה, כי 2 חזרות זה לא משמעותי באופן מובהק. ב-16.5 שהתחייבתי לפעם אחת וזהו – והצלחתי.

אז עכשיו שדיברנו קצת על כמה פעמים לעשות את האימון, איך אני אמור לגשת אליו?

הזכרנו כבר למעלה שזה אימונים שבאים לתת 100% והזכרנו גם שלא צריך להתבאס אם הניסיון לא צלח.

עכשיו נפרט קצת:

נכון שזו ההזדמנות שלכם להיות על הבמה ולהראת לכולם מי אתם ולמה אתם מסוגלים. אבל לא תמיד זה מצליח בגלל מגוון רחב של פקטורים שלפעמים לא בשליטתנו.

אז ההמלצה היא די פשוטה: תבואו כדי לתת 100%, תסיימו על הרצפה בסוף. במידה וקרה משהו תוך כדי שגרם לכם לפקפק לרגע, אל תהססו, תמשיכו לדחוף ויהיה מה שיהיה. תסיימו את האימון ושימו אותו מאחוריכם, יש עוד שבוע ועוד אימון.

לתחרותיים, יש כמה גישות: לבוא לתת הכל ולנסות שלא יהיה מקום לשיפור, או לבוא ולהרגיש את האימון בפעם הראשונה (בדיקה של ממש) כדי שבפעם השניה נדע מה עומד לפנינו ונוכל להתגבר על זה. כל אחד ומה שטוב לו.

שתי הגישות עובדות. הבעיה היחידה היא הרגשת הפספוס בגישה הניה כי זה אומר שבפועל ישנה רק הזדמנות אחת באמת לדחוף באימון ולא בטוח שתמיד ישאר לנו מספיק כוח פיזי ומנטלי עבור הניסיון השני.

ומה כדאי לעשות בין האימונים?

עושים דברים אחרים… עם כמה שזה נשמע פשוט, לפעמים שוכחים את זה.

את הכושר שיש לכם אין איך לשפר בתקופה הזאת, המטרה היא לשמר. חיים משבוע לשבוע, מ17.1- ל-17.2 אתם תהיו כבר בציפייה לעשות את האימון. אבל בדרך צריך להתאמן וגם לתת לגוף להתאושש מה שקורא לגיוון והורדת עומסים. תעשו דברים קצת שונים, תנועות שונות מהרגיל, תתנו לגוף שלכם להתרענן קצת מהחזרתיות שיש לאופן ותנו לראש רגע להשתחרר מכל הלחץ.

יש סיכוי שבתקופת בין לבין הקצרה, ייצא לכם לתרגל קצת ממה שמנבאים שיהיה בשבוע אחרי – אל תגזימו גם עם זה. עשו קצת, תרגלו טיפה והעלו דופק עם תנועות אחרות. המטרה היא לשמר את עצמכם ולהתאמן גם על דברים אחרים תוך כדי התקופה כי אחרת לא בטוח שתסיימו אותה.

ניתן לשקול להוסיף קצת יותר עבודת אירובי פשוטה לתקופה הזאת (חתירה\אופניים), להזרים דם ולתת לשרירים להתאושש מהעומס של האופן.

אמרנו הרבה, אז לסיכום:

• איך לצאת מהאופן בלי להישבר? מקשיבים לכל מה שנאמר עד כה.
• לא עושים יותר מידי פעמים כל אימון (עדיפות לפעם אחת למי שלא חייב לעשות שוב).
• להתאושש טוב בין לבין בעזרת גיוון ויצאה מאווירת האופן.
• לבוא בגישה חיובית לא הרסנית לאימונים של התקופה הזו.
• להנות! עם כל מי שעובר את זה איתכם.

לא כולם ספורטאי עלית וכשמתאמנים מן השורה חושבים שעכשיו, כשהם משחקים באותו מגרש אפשר לעשות את מה שאותם ספורטאים מקצועיים עושים ולשרוד – הם טועים ובגדול.

ב-2013 החלטתי לעשות את 13.3 פעמיים בטווח של פחות 48 שעות. מה שאמר שעשיתי 300 וול בולז (Wall Balls) בפחות מ-48 שעות. היום אחרי כמה שנים של אימונים אני יודע שאני יכול לעמוד בזה, גם אם זה נשמע נורא אני יודע מה יקרה לי, אבל אז לא ידעתי וגם לא הייתי מוכן לזה. אבל ראיתי אנשים טובים ממני עושים ואמרתי "אללה".

את 2013 לא סיימתי בצורה הכי טובה, הגעתי שחוק ל-13.4 (שכמובן עשיתי פעמיים) ול-13.5 שבור מנטלית (ופיזית, אבל יותר חשוב מנטלית) וכמובן שאת התוצאה שידעתי שאני יכול לתת לא עשיתי. גם אני עשיתי את הטעויות האלה ובטוח שיש עוד אחרים איתי.

אז רק תדעו שלכל דבר יש מחיר וגם אם אתם חושבים שאתם יכולים לעמוד בעומסים של הגדולים, תזכרו שהם מקדישים ומקריבים הרבה מאוד בשביל זה – חיים לרוב מסביב לזה והראש שלהם פשוט מופנה לשם. אז למי שיש לו עוד עיסוקים בחיים, כדאי לקחת את התקופה הזאת כאתגר חדש ומהנה, שיוכל להוציא דברים מדהימים שלפני כן לא עלו על הדעת, אבל גם לקחת אותה בזהירות ושכל.

תגובות