Register

A password will be e-mailed to you.
[adrotate group="1"]

לאחרונה התחיל באז בקהילת הקרוספיט בארצנו הקטנטונת סביב הנושא של קרוספיט וספורט סיבולת או בשמו הידוע יותר קרוספיט אנדורנס. באז, כיאה לאחד כזה, נוטה לסטות מהמטרה המקורית אליה התכוון המשורר.

קרוספיט אנדורנס פותח במקור לספורטאי סיבולת טהורים: רצי המרתון, האולטרה והטריאתלטים. נכון, זוהי גם דרך מעולה לגוון קצת בתוכנית האימונים שלכם ואפילו חשובה מאוד כיום לספורטאי קוספיט תחרותיים: לא בכדי לקח ג'ייסון קליפה (מקום שני במשחקי 2013) את בריאן מקינזי (מייסד קרוספיט אנדורנס) כמאמן הסיבולת שלו- דבר שהשתלם בגדול כאשר זכה במקצה החתירה למרחק חצי המרתון במשחקים (וגם במקצה ה-2 ק"מ).

"ניתן להגיע להצלחה בענפי ספורט של סיבולת בלי כוח. מהירות בלבד מספיקה"

המשפט הזה, שרבים מספורטאי הסיבולת הקלאסיים שמעו אותו מתישהו, נאמר לרוב כעובדה מוגמרת. אז זהו. שעובדה זה לא. מדובר על מיתוס אחד מבין אוסף נרחב מאוד של מיסקונספציות שמתעופפות להן ברחבי הבועה הנפלאה של ספורטאי סיבולת בישראל בפרט ובעולם בכלל. מיסקונספציות שהגיע הזמן לנפץ.

האבולוציה של הריצה, עם מהפכה שמגיעה בעיקר מארה"ב, מכתיבה בשנים האחרונות הורדה של נפחי הריצה (שחיה ואופניים לטריאתלטים מבינינו) שכולנו מכירים מתוכניות האימון הקלאסיות ושילוב נרחב יותר של אימונים עצימים וקצרים ביחד עם הרמת משקולות, תנועות פונקציונאליות ודגש הולך וגובר על תנועתיות (mobility) ומתיחות. תוכנית כזו המשלבת כוח והתנייה (conditioning) גופנית יכולים להוביל לירידה בזמן ההתאוששות בין אימונים, מניעת פציעות ושמירה על אחוזי שומן תקינים.

דורון פרילוק

מה הקשר בין פרוטוקול אימונים בעצימות גבוהה (HIPT) לבין שיפור ביכולת אירובית? מה המתכון המנצח לעליה בביצועים בריצה, ברכיבה, בשחיה? התשובה, במילה אחת, היא קרוספיט ואימון פונקציונאלי. "הנתונים מצביעים על כך שפרוטקול אימונים בעצימות גבוהה (קרוספיט- ד.פ) משפר באופן מבוהק את ה-VO2max ואת אחוזי השומן (Body Composition) בגוף בכל הנבדקים ללא קשר למין (זכרנקבה) או רמת הכושר הגופני", נכתב במחקר שבוצע לאחרונה באוניברסיטת אוהיו סטייס שבקולמבוס, ארה"ב (שהייתה הבית שלי למשך שנתיים). השורה התחתונה הזו היא כנראה תמצית הסיבה שאימוני קרוספיט הם הדרך הטובה ביותר להשגה של כל יעד ארוך טווח.

לא הייתי צריך הוכחות כדי להשתכנע שהשיטה הזו היא הדרך הנכונה להשגת מטרות סיבולתיות עם מזעור הפציעות בדרך. ובכל זאת, קיבלתי את ההוכחה הזו בלי לבקש בזכות משלחות "טאף מאדר" ולצד הספורטאים שאימנתי, שחצו את קוווי הסיום של מרתון טבריה ומרתון ת"א. הם עשו את זה עם תוכנית אימונים שכללה מספר מועט מאוד של ריצות, דגש על חיזוק, אימונים קצרים ועצימים ועבודה על מתיחות ותנותיות.

ובכל זאת, בואו נעשה סדר רגע: כדי להתאמן לתחרות הכוללת ריצה יש להתאמן ב…ניחשתם נכון- ריצה! אבל תורת האימון בכלל והאימון לענפי ספורט הסיבולת בפרט מכתיבים לנו הווה ועתיד שונים ממה שהכרנו עד כה ומחייבים אותנו לשמור על ראש פתוח ולשלב בין הריצות גם הרבה מאוד אספקטים נוספים.

קרוספיט אנדורנס הוא ענף מדהים בתוך הנישה של קרוספיט. אני משתמש בפרוטוקל של השיטה כבר שנים כהכנה לתחרויות מרתון, אולטרה, רכיבת אופניים ועוד. אבל (ויש כאן אבל גדול), כמו בכל טרנד יעלו פתאום מאמנים ואנשי "מקצוע" שיאמצו לחיקם את השיטה ויתפארו בה. כמתאמנים ומתאמנות האחריות בבחירה של המאמן המתאים לכם היא שלכם בלבד! קרוספיט אנדורנס זה הרבה יותר מלעשות כמה אינטרוולים עם שכיבות סמיכה בין לבין- בדומה לקרוספיט, גם כאן יש מדע אמפירי ופרוטוקול אימונים מובנה ומסודר מאחורי המתודה.

התאמנו חזק ובטוח!

תגובות

יש לכם מה להוסיף?

X