UrbanDictionary מגדיר את הביטוי "Beastmode" כ-"Superhuman state of being, in which animal instinct takes over mind and body." אז אין כאן הפתעה כלל וכלל שהביטוי מתקשר לאימוני קרוספיט ונשמע לא מעט בקרב מתאמנים, אם זה בתור סלוגן או אמרת דירבון. אבל מעבר לשימוש הסתמי בביטוי, מהו באמת אומר ומאיפה ובכלל הגיע? והאם אפשר להגיע באמת למצב כזה מרצון?
מקור המילה
ישנן אמירות סותרות בנוגע להופעה הראשונה של הצירוף בשפה האנגלית, אך נראה שהאזכור הראשון של הגיע בכלל מסדרת הילדים של "רובוטריקים" (Transformers) בהתייחס לאחת מהדמויות. הביטוי נשמע לראשונה (עד כמה שאנחנו יודעים) בהיבט ספורטיבי במשחק פוטבול אמריקאי, כאשר הרץ האחורי של קבוצת ה-Sea Hawks, מרשון לינץ' (Marshawn Lynch) נתן טצ'דאוון מרשים במהלך תחרות נגד קבוצת ה-Saints. הסגנון האגרסיבי שלו הרוויח לו את הכינוי "Beastmode".
מרשון לינץ' בפעולה – אתם לא רוצים להתעסק עם הבחור הזהאוקיי הבנתי, אבל מה זה בכלל אומר?! – Beastmode בראיי פסיכולוגית
אז אין ספק שעבר משהו על מרשון שלנו שדחף שחקנים פוטבול בקלילות רבה והבקיע טאצ'דאוון. זהו דומה בהחלט למצבים בהם ריץ' פרונינג נצפה במשחקים האחרונים, ומצבים דומים בהם אנו נמצאים מעת לעת כשממש חשוב לנו למקסם עבודה באימון מסוים. אז מה בעצם קורה פה?
דרך אחת להסתכל המצב הזה היא באמצעות המושג הפסיכולוגי הקרוי "Zone" או "Flow", בעברית – זרימה. ה-Flow הוא מצב נטלי מוכר בדיסציפלינות שונות, שהוצע לראשונה על-ידי פסיכולוגים מתת ענף בתחום הנקרא פסיכולוגיה החיובית. מדובר במצב בו הריכוז הוא מיטבי, המוטיבציה חדה, בו הרגשות של האדם נשלטים ומתועלים למשימה שאותה יש לבצע. קל לדמיין כמה זה מדבר אלינו בתור מתאמנים בשיטת כושר אינטנסיבית ומהירה. ולמעשה, ההמשגה ומושג הזרימה כולו נלמדים בקרב פסיכולוגי ספורט. מחוץ לעולם הספורט, מצב הזרימה אולי הכי שכיח בעולם המוזיקה – מכירים את הרגע שהגיטריסט האהוב עליכם נכנס למעין טראנס על הבמה ונראה שמבצע סולו מורכב בקלילות מפתיעה? המצב שהוא נמצא בו הוא זה שאנו נדון עליו כעת.
אם נצלול לפרטים, אלה הם מרכיבי הזרימה:
1. תחושה חדה של מיקוד.
2. מיזוג בין פעולה לבין מודעות.
3. היעדר חשיבה רפלקטיבית (עיסוק במצב הנוכחי, עתידי, או קודם).
4. תחושת שליטה מוגברת על המצב הנתון.
5. תחושת זמן משובשת.
6. תחושת סיפוק מוגברת מהפעולה המבוצעת.
מיקוד מוגבר באימון שלנו יסייע לנו רבות בהתעלמות מכאב, היעדר חשיבה רפלקטיבית תועיל גם כן, משום שבמקום להתעסק ולסבול ממחשבות טורדניות המוח שלכם יהיה ב-"כאן ועכשיו" של האימון שלכם. כמעט מיותר להרחיב כמה רגיעה שכזו חשובה למתאמנים מהתחום שלנו.
הגעה לזרימה – איך?
כפי שצפיתם, הגעה לזרימה היא לא כך כך פשוטה. סביר להניח שאולי יצא לכם לחוות רק מספר אימונים שכאלו בהם הכל תיקתק – המוטיבציה הייתה בשמיים והטימר פיתח מכם פחד – בכל זאת, אנחנו בני אדם ורובנו איננו אתלטים מקצועיים. אבל אל-דאגה! עם תרגול, מיומנויות וותק בקרוספיט, אפשר ללמוד כיצד להגיע למצב זרימה. בעל מקצוע בשם אוון שאפר (Schaffer) הציע 7 תנאים לקיום זרימה:
1. דיעה ברורה אודות המשימה שיש לבצע.
2. ידיעה ברורה בנוגע לכיצד יש לבצע את הפעולה הנדרשת.
3. מודעות עצמית בנוגע ליכולת שלך לבצע את הפעולה.
4. ידיעה לאן יש ללכת (במידה והמשימה כוללת ניווט).
5. מודעות בנוגע לאתגרים אפשריים בעת ביצוע המשימה.
6. מודעות בנוגע למיומנויות הנדרשות לביצוע המשימה וביטחון עצמי ביחס לאותן מיומנויות.
7. חופש מהסחות דעת.
אם נבין כל אחד מהתנאים הללו, ונכוון לשליטה בהם, הרי שנוכל לשפר את החוויה שלנו באימונים. אגב, חשוב לציין עוד גורם אשר עשוי לגרום לחוויה של זרימה באימונים שלכם, שמבלי לשים לב, נמצא שם כמעט בכל אימון שלכם: כוח קבוצתי.
הפסיכולוג אשר הגה את התיאוריה כולה, מיהלי צי'סנטמיהלי, מצא שזרימה יכולה להופעה אצל חברים של קבוצה שלמה בתנאים הבאים:
1. עבודה קבוצתית מקבילה ומאורגנת.
2. מיקוד קבוצתי מוסכם.
3. מבני פעולה יצירתיים: הכוונה לדינמיות במצב הפיזי של חברי הקבוצה – ניעה ועמידה תשפר את ההגעה למצב הזרימה.
4. שימוש בהבדלים בין חברי הקבוצה כהזדמנות למידה מאשר כמכשול.
5. גישת "מגרש משחקים": פתיחות תקשורתית, יכולת הבעה חופשית בתוך הקבוצה, השארת מקום לשבירת מוסכמות ועם זאת שמירה על ארגון פנימי.
6. ויזואליזציה קבוצתית של המשימה שצריכה להתבצע.
מקווים שלמדתם דבר או שנים על זרימה – נסו ליישם את הנאמר לעיל וספרו לנו איך הולך! בהצלחה.
יש לכם מה להוסיף?
עליך להתחבר על מנת לפרסם תגובה.