Register

A password will be e-mailed to you.
[adrotate group="1"]

בתור קרוספיטר ואיש היי-טק נתקלתי בשנתיים האחרונות בפרדוקס שהצית את הסקרנות האנטרופולוגית שבי.

מצד אחד יש כאן משהו שבאופן אישי עשה לי רק טוב לביטחון האישי, לבריאות האישית שלי ולמראה החיצוני שלי ומצד שני השקם וערב אני נתקל בכתבות/פוסטים שמנגחים את דרך החיים החדשה שלי, ומזכירים לי כל הזמן כמה זה לא בריא ומסוכן מה שאני עושה.

מצד שני, אני רואה עוד ועוד אנשים שנרשמים למועדני קרוספיט בארץ ובעולם, בוקסים נפתחים כמו פטריות אחרי הגשם, משחקי ה-RFA – מביאים יותר קהל ויותר מתחרים והרבה יותר מקצועיים ומצד שני המון "מומחי כושר" ואנשי "בריאות" אומרים שהקרוספיט אינו טוב, וחסרה בו מקצועיות.

התחלתי לחשוב – למה? מהו באמת מקור ההתנגדות ההרבה שקרוספיט מעורר?

החלטתי לנתח את התופעה יותר לעומק, באמצעות שני מקרים שלא קשורים אחד לשני בזמן האחרון שהדליקו לי נורה, וכן מניעים יותר בסייסים שעשויים להסביר את הביקורת כלפי השיטה.

אפקט "הרעיון שלי"

 טיול סופ"ש בשביל ישראל

בשלוש השנים האחרונות מספר חברי ילדות מצומצם שלי "עושים" את שביל ישראל, התחלנו בצפון – מארגנים סופ"ש שבו כולנו פנויים מהתחייבויות של משפחה/ ילדים/ עבודה, אורזים תרמיל עם אוכל, שתייה, אוהל ושק שינה, ויאללה לדרך – 15- 25 ק"מ ליום יחד שינה בשטח עם מדורה ופלאסק של סינגל מאלט – (מומלץ לכל אחד).

לפני כמספר שבועות סיימנו מסלול באיזור שדה בוקר – וחיפשנו טרמפ לעלות למדרשה, לאחר מספר דקות לא מבוטל הגיע טנדר של רשות שמורות הטבע עם פקח נחמד שנסע לכיוון.

במהלך הנסיעה לאחר שהבין כי אנחנו "שביליסטים" הוא אמר את הדבר הבא:

"השביל הזה זה השקר הכי גדול שעשו בכל מה שקשור לטיולים!"

הסתכלנו עליו כולנו ולא הבנו – דווקא איש שמורות הטבע אומר כזה דבר?

אפילו נעלבנו – כי השביל זה אחד הדברים שעושה לנו מאוד טוב, אנו מפיקים המון הנאה ממנו – איך הוא מעז להגיד את זה?

ביקשנו הסבר ואז הוא אמר: "לא המציאו פה שום דבר חדש, כל המסלולים היו גם לפני זה, רק שבא מישהו וחיבר את כולם למסלול אחד – מיתג אותו ונתן לו שם וכולם עכשיו באטרף על המיתוג הזה."

זה הדליק לי את הנורה הראשונה על קרוספיט – גרג גלסמן לא המציא את ה-HIIT ולא את ה-Circuit Training, לא את הסקוואט ולא את ההנפות – הוא פשוט לקח את הדברים האידיאלים מכל מיני תחומים, חיבר אותם יחד, זרק דברים שפחות צריך – בנה תוכניות אימונים והגדרות לכושר שתמיד היו באוויר בזמן אף אחד לא איחד אותם למשהו מובנה וממשי. לאחר מכן מיתג את זה כראוי – ובדיוק כמו השביל – הצרכנים מרוצים וב-"אטרף" של ממש!

אז נכון, זה קצת פשטני ויש הבדל בין השביל למתודת כושר שלמה, אבל הרעיון – אותו רעיון.

דן אריאלי / כלכלה התנהוגתית – "לא רציונאלי אבל לא נורא"

יצא לי לקרא את סיפרו הראשון של דן אריאלי ולאחרונה במהלך נסיעותיי ברכבת לעבודה אני קורא את סיפרו השני (שניהם קלילים מאוד ומומלצים מאוד).

היום, קראתי פרק בשם הטיית "לא רעיון שלנו" – או "מדוע הרעיונות שלי יותר טובים מהרעיונות שלך". לא אצטט פה את כל הפרק – אבל סיכומו של פרק זה שגם מגובה במחקרים הוא:

יש לנו כבני אנוש נטייה טבעית מולדת ומושרשת להאמין מאוד ברעיונות שאנחנו חשבנו עליהם (או שמישהו גרם לנו לחשוב שהרעיון הוא שלנו), אנחנו לעולם לא אובייקטיביים לגבי רעיונות של אחרים אם גם לנו יש רעיון דומה או זהה באותו נושא.

הדבר החיובי בזה – העקשנות הנובעת מהתופעה – מתבטאת לא מעט אצל חוקרים וממציאים הדוגלים בעבודה סיזיפית וארוכה שבה הם בכדי להוכיח טענות מסוימות ולהגיע להישגים פורצי דרך.

הצד השלילי של זה – ישנם גופים/אנשים ש-"ננעלים" על הרעיון שלהם ומוכנים להכפיש ולהלחם מלחמת חורמה ברעיונות של אחרים – במיוחד אם ברעיון שלהם כבר הושקע מאמץ, זמן וכסף – עצם זה שמישהו חשב על רעיון יותר נכון וטוב משלהם מערער להם את כל תחושת הקיום שלהם.

בדיוק כמו המון מומחים למיניהם בתחום הכושר והבריאות – שבמשך שנים מלמדים באמונה שלמה דרך מסויימת, אז מגיע הקרוספיט שמבחינתם לא באמת המציא משהו – אבל הביא רעיון שונה משלהם. אנשים כאלה ישקיעו המון זמן ומאמץ להוכיח בראש ובראשונה לעצמם שהם צודקים ושהרעיון שלהם הוא הנכון.


בחלקים הבאים של המאמר – נדבר על עוד סיבות כמו כסף, עולם הספורט המקצועי ואגו של ספורטאים, פחד משינוי ואולי גם על מיסיונריות.

מה שחשוב זה שנסתכל גם על עצמינו כקרוספיטרים, ונדע לזהות את שתי הנקודות הללו גם אצלנו, שנדע לקחת רעיונות טובים של אחרים ולהטמיע בספורט שלנו ובדרך החיים שלנו ולא לקטול מיידית כל מה ששונה או קורא תיגר על דרך החים שלנו, אם לא נזוז קדימה – נתקבע ונמות.

לחלק הבא של המאמר

יש לכם מה להוסיף? נשמח לשמוע את דעותיכם בתגובות!

תגובות

2 תגובות

יש לכם מה להוסיף?

X