למה אני עושה קרוספיט?

(תמונה: דימה וזינוביץ' מקרוספיט ת"א).

מהיכן נובעת התשוקה הזאת לבוא יום אחר יום, להרים משקלים, לטפס על חבלים, להפוך צמיגים ובאופן כללי לסבול?

הרי יש לכולנו אלטרנטיבה – חדרי הכושר, שבמשך זמן רב חדרי נהיו טרנד של בריאות, יופי ויוקרה.

למעשה רוב האוכלוסיה הפוקדת את החדרי כושר מקבלת הדרכ פחות מבסיסית ותוך חצי שעה כביכול הם עברו על כל המכשירים והתרגילים עם המדריך. ומה עכשיו? אחרי ההדרכה הראשונית נותרת לבדך עם מה שזכור לך מן המפגש הראשון לפני מספר ימים או שבוע והפעולות שהינך מבצע בחדר הכושר רחוקות מלהיות נכונות. כתוצאה מכך פה ושם במקרה הטוב מדריך החדר כושר עובר לידך וזורק הערה, מעטים הם אלו שבודקים באינטרנט או דורשים מהמקום הסברה מחודדת ומוצאים את עצמם שואלים מתאמנים אחרים בחדר כושר. רוב הזמן – הם יבצעו תרגילים באופן שגוי והם אפילו לא ידעו את זה!

ישנם אחרים אשר יכולים להרשות לעצם אימונים אישיים וגם כאן ישנה בעיה. מדריכים מסוימים פעולים בגישת : "עשה מה שאגיד לך ואל תשאל שאלות" ויש רק מעטים אשר טורחים להסביר כיצד ולמה.

בנוסף יש מוזיקה כל הזמן – איפה הריכוז , הטכניקה , המודעות ויותר מכך האינטראקציה החברתית? הרי אם היינו רוצים להיות לבדנו, היינו נשארים בבית. בחדרי הכושר אנשי הצוות מסתובבים ומנהלים שיחות חולין קטנות ו-"זרות", וברור לי שאנשים רעבים ליותר ממשהו שטחי.

העניין הוא שבקרוספיט יש סביבה, תקשורת ואתגרים. אם זה באימון זוגיים, או באמצע החימום הקבוצתי – הברירה להיות חלק מהקבוצה ולנהל תקשורת עם מתאמנים אחרים היא בהישג ידך ולחוטין אפשרית.
בתור מאמן וספורטאי כשנתקלתי בקרוספיט בפעם הראשונה , הוקסמתי מן המיוחדות שלו ומהצורך ללמוד מגוון רב של תרגילים. המאמנים עוברים איתך על כל תרגיל מספר רב של פעמים בסבלנות עד אשר הבנתי את הנעשה וכמובן שלא מדובר בפעם אחת אלא בכל פעם שהינך פוקד את המקום עד שאתה מתרגל נכון ואין פה שום חיפזון להרים יותר משקל. הדגש הוא על הטכניקה!
הופתעתי ולראשונה נחשפתי לסבלנות ומקצועיות ברמה שכזו, מכיוון שהאוכלוסיה הפוקדת את הקרוספיט בעלת מטרות ורצונות שונים אינם מסתפקים במראה ואסתטיות. רבים ירימו גבה ויטענו שבחדרי כושר גם כן יש התאמה , הם אולי צודקים, אבל אין התקדמות – המאמן מחליף כל חודש או חודשיים תוכנית אימונים שונה תרגילים אשר חוזרים על עצמם – אין גיוון ובמילים אחרות – פשוט משעמם.

בענף הקרוספיט זה יש אדפטציה לכל מתאמן ממתחיל ועד למתקדם ברמות הגבוהות ביותר , האימון הוא אינטנסיבי הדורש :ריכוז ,טכניקה ולעיתים עבודת צוות.כן רבותיי יש פה גם הפעלת השכל ופחות מראות אשר מודבקות לקיר. לאימונים קוראים WOD והם כתובים על הלוח, יש גם שעון וכולם עובדים יחד, ההרגשה נפלאה, ותוך כדי אתה מבין מספר דברים:

א. אתה לא בכושר כמו שאתה חושב.
ב. האדם שנמצא לידי נראה גמור יותר, אז המצב לא כזה נוראי .
ג. התחושה שאופפת אותך בסוף האימון, יעילה יותר משיחה עם פסיכולוג על הרגע בו אביך נכנס לחדר ומסר לך את ההודעה שרוקי הכלב האהוב שלך ברח ולא יחזור (למרות שבעצם הוא נדרס ברברס ואביך טשטש את העקבות).

האדם היא חיה חברתית הצמאה לידע ואנחנו נתפתח רק תוך כדי למידה וסביבה, נכון להיום אין תחום שבו האינטראקציה רבת-פנים כמו בקרוספיט. אז מה אני בעצם אומר לחברים שלכם שעדיין לא באו? לאזור אומץ, לבוא ולהיות עם ראש פתוח, ללמוד ולהכיר את הענף ואת האנשים הפוקדים אותו.

בוקר טוב! התחילו לכיר את עצמכם ולהוציא אותו החוצה כי אין דבר יותר טוב יותרמלהרגיש את היופי שלך ולהקרין אותו החוצה.

תגובות