המוטות חזרו, ובגדול. 17.3 הוא האימון הראשון השנה שמציג שימוש במוטות ולא במשקולות יד והוא כולל סולמות מקבילים של צ'סט טו בר וסקווט סנאצ': משקל עולה, חזרות יורדות, ומסגרות זמן מתרחבות.
פרייז'ר תקף את האימון במהירות, ופתח את הסיבובים הראשונים ב-95 פאונד בטאצ' אנד גו ולא שיחרר את המוט בשום שלב. בתחילה סייגר ופאנצ'יק היו איתו בטווח של חזרה לחזרה, גם אם הם לא עבדו טאצ' אנד גו כמוהו.
אבל שם הכל השתנה. ככל שהמשקל עלה, זה היה נראה שפרייז'ר פשוט מרגיש יותר בנוח. סייגר יצר פער מסוים מפאנצ'יק ופרייז'ר, שהלך והתרחב ככל שהזמן התקדם, כיוון שהסנאצ' שלו בהגדרה פשוט חלש יותר משלהם.
הטעות הבודדת של פרייז'ר באימון הייתה פספוס אחד ב-185, אבל גם זה לא אפשר לפאנצ'יק לעקוף אותו. פרייז'ר היה מודה לחלוטין למיקום של פאנצ'יק סביבו כל הזמן, גם כשלקח מנוחות קצרות. הוא פשוט המשיך להוביל את האימון מההתחלה עד סופו, והיה נראה רגוע לחלוטין גם כשנכנס למשקלים הכבדים של האימון ב-245 או 265 פאונד. פרייז'ר סיים את האימון הזה כשיש לו כמעט שמונה דקות לרפואה, ובפער של כשתי דקות מפאנצ'יק.
אבל הסיפור הגדול הערב דווקא היה קול סייגר, שקיבל את הכינוי "קאמבק קיד" בזכות היכולת שלו לחזור מצרה תחת אור הזרקורים. סייגר ניגש לאימון כשהוא בחסרון משמעותי אל מול היריבים שלו, אבל הוא לא פחד מלגשת למשקלים שהיו לו כמעט מקסימליים.
הוא הגיע למוט ב-265 כשיש לו כשתי דקות על השעון, אך נכשל פעמיים. לקול תרועות הקהל, הוא חזר לריג כדי לקחת מגנזיום, והחליף כמה מילים עם פרייז'ר. הוא חיכה, נח, ונכנס כשיש לו פחות מ-20 שניות לאימון: צנח מתחת למוט וקם עם הסנאצ' הבודד שלו. למרבה ההפתעה, הוא אפילו לא חגג – הוא רץ חזרה למתח וניסה להכניס עוד כמה חזרות.
אז זהו, האימון השלישי לעונה יצא וסוף סוף יש מוטות כבדים, בתנועה טכנית ועם המון נפח מסביב. מוכנים?
יש לכם מה להוסיף?
עליך להתחבר על מנת לפרסם תגובה.