Register

A password will be e-mailed to you.
[adrotate group="1"]

שבועות אחרי אחת התחרויות שיצרו הד עצום בקהילת הקרוספיט ומחוצה לה, ישבנו לראיין את המפיק ובעל החזון של משחקי ה-RFA – Ready For Action, עומרי פל. המקבילים למשחקי הקרוספיט (אך בלעדיים לישראל) – כל מתמודד בהם נדרש להיות מוכן לקשת של דרישות פיזיות – מריצה לשחיה ולהרמה של חביות בירה וחפצים לא קונבציונלים – כל דבר יכול לקרות ב-RFA. הנה מה שהיה לו לומר על התחרות האחרונה ועל הקודמות.

1. ספר לנו על ראשית ה-RFA – איך הגיע הרעיון ואיך התמודדת עם הבאתו לידי ביצוע?

משחקי ה-RFA התחילו כרצון לחגוג את שנת הפעילות הראשונה של קרוספיט הרצליה. לא הייתה תוכנית מיוחדת עם המשכיות או חשיבה מבריקה מאחורי המקצים, רק רצון להרים תחרות ידידותית לכל מי שהיה מוכן להשתתף.חברת אנדר-ארמור עזרה לנו עם החולצות למתחרים ואת הציוד בנה אבא שלי.

לא ממש ידעתי למה לצפות אז משקלי העבודה היו כאלה שידעתי שהחבר'ה במועדון מסוגלים להתמודד איתם. היו לנו צמיגים קלים וקפיצות כפולות בחבל, 3 דקות לבצע מקסימם סקואטים עם 60 ק"ג וקומבינציה של 3 אימוני דגל של קרוספיט: פראן, דיאן והלן.

התחרות כולה התקיימה במועדון בהרצליה עם בערך 100 צופים שנדחסו לאולם הקטן שלנו והציצו מהחלונות.

2. האם אתה חושב שהתחרויות הצליחו להביא מתאמנים חדשים לקהילה? ידוע לך על סיפורים ממשיים של אנשים שבאו להתאמן לאחר שצפו בתחרות?

אין לי ספק שהתחרות גרמה לעניין במה שאנחנו עושים וזה בא לידי ביטוי במספר המנויים במועדון מיד לאחר התחרות.

3. תחרויות ספורט וספציפית תחרויות קרוספיט שעובדת על אינטנסיביות גבוהה מצריכות המון אנרגיות, משאבים וארגון. אי אתה מרגיש שהתמודדתם עם האתגרים האלה אישית בשנים האחרונות?

עד השנה, רוב התקציב לתחרות יצא מכיסי הפרטי, כולל קניית ובניית כל הציוד הדרוש. לקח לנו זמן להגיע למקום בו יש התעניינות ורצון להשקיע מצד גופים בעלי יכולת כלכלית. השנה – חברת ריבוק הרימה את הכפפה ובגדול בכל הנוגע למיתוג הארוע והפרסים לזוכים, מרכז הספורט של אוניברסיטת תל-אביב אפשר לנו לקיים את התחרות בשטחו וספונסרים נוספים כמו חברת סאל-ספורט, ספרטה ודיימטייז תרמו את חלקם בציוד ובתקציב.

אני חושב שעשינו עבודה מצויינת ביצירת ארוע מרשים, הגענו לנקודה בה גם ספונסרים רואים בה פוטנציאל ומעכשיו הכל יהיה קל יותר.

לנהל תחרות קרוספיט זה לא קל. עמרי פלד ב-RFA 2014.

לנהל תחרות זה לא קל

4. השנה ראינו מקצים מאוד מעניינים, כולל מקצה הגמר שכלל דחיקות חביות בירה. מה היה התהליך חשיבה מאחורי תכנון המקצים? מה היו הפקטורים שהתחשבתם בהם?

תכנון התחרות כולה התחיל מצפייה במשחקים העולמיים בביקור שלי בארה"ב ביולי שעבר. הביקור נתן לי רוח גב לצאת מהקופסא וללכת על ארוע בלי גבולות גזרה, פשוט להחליט שאני רוצה שדברים יקרו בצורה מסויימת וללכת על זה!לאחר מציאת המיקום לתחרות על פי פרמטרים שחיפשתי (מסלול ריצה, בריכה ודשא גדול), ישבתי לבנות את המקצים ע"פ פרמטרים מאוד ברורים:

– כיסוי מקסימום מרכיבי כושר גופני.
– כיסוי טווחי זמן שונים.
– שילוב של השניים עם תנועות וציוד שהתאמנו עליהם בעבר או שזו הפעם ראשונה שהמתחרים יפגשו בהם (חביות, מזחלות דחיפה על דשא).

שיקול נוסף בבניית המקצים הוא התוויית קו או הצפת חולשות שלדעתי לא מקבלות מספיק מענה בקהילה הקטנה שלנו בארץ. בשנה שעברה הכיוון היה הרמת משקולות, השנה יכולת ארובית ושליטה במיומנויות. מקצה החביות נועד לבחון מקסימום אלמנטים, סיכום כל הפרמטרים שיצאנו לבחון – כיאה לגמר!

5. איך אתה והצוות התמודדתם עם משברים בארגון התחרות? האם יש נקודת משבר מסוימת שחרוטה אצלך?

העברת התחרות למרכז הספורט של אונ' תל-אביב נבעה מהרצון להיפטר מהדימוי שלה כ-"תחרות של עומרי" או "התחרות של קרוספיט-הרצליה". המסר היה צריך להות ברור – משחקי ה-RFA הם אליפות ישראל בכושר גופני והיא פתוחה ל-כ-ו-ל-ם.
אני כיזם והמפיק של התחרות מנהל את כל מאחורי הקלעים אבל התחרות היא של כולם! בניגוד לשנים קודמות, השנה נעזרתי בצוות רחב מאוד של אנשים, שכל אחד בתחומו היה אחראי לקדם את התחרות ליום הארוע.

המעבר הזה החוצה, מחוץ לחצר המועדון בקרוספיט-הרצליה ושיתוף גורמים נוספים בכל החלטה גרר עיקובים ודיונים על דיונים שאני לא מורגל אליהם. איפשהו באמצע הדרך, אני מודה שהתחייבתי לאשתי שאני לא עושה את זה שוב.לבסוף – אחרי הרבה מאוד חבלי לידה, הצלחנו להרים את הארוע הטוב ביותר שהפקנו עד היום וז היה כנראה שווה את כל הקשיים בדרך.

מקצה השחיה ב-RFA 2014.

מקצה השחיה ב-RFA 2014

6. מה אתה חושב שנחוץ למתחרה בקרוספיט הישראלי?

קהילת הקרוספיט בעולם וכמובן גם בישראל, נמצאת היום בבעיה שלא הייתה קיימת עד לפני כמה שנים. קרוספיט – האימון, נועד להמונים ושונה בין אדם לאדם בעצימות ולא באופי האימון. כל זה היה נכון עד לקפיצת המדרגה המטורפת שעשו המשחקים בשלוש השנים האחרונות והוציאו את הכל מפרופורציה.

היום מגיעים אלינו מתאמנים ובמידה והם לא משיגים תוצאות קרובות למה שהם רואים במשחקים, הם מסתובבים ממורמרים על חוסר התקדמות.

אפשר וצריך לחלק את הקהילה ל-3:

רובו הגדול של קהל המתאמנים המגיע אלינו מעוניין בכושר גופני טוב יותר, בשיפור המראה החיצוני ובאימון מגוון ומעניין מספיק שיאפשר לו להתמיד.

לקהל הזה שמגיע 3-4 פעמים בשבוע אימון בלבד, אין מה לחפש בתחרויות (בעיקר לא חובבניות) ואני ממליץ לזכור את המטרה לשמה הצטרפתם ופשוט להנות מהדרך.

כמות הולכת וגדלה של מתאמנים מעוניינת לעשות צעד נוסף ולהתחייב לעוד כמה שעות בשבוע, לעבוד בבית על נקודות התורפה ולהתחיל לשים לב לתזונה בצורה רצינית יותר. הקהל הזה מוזמן להשתתף בתחרויות מקומיות בין מועדונים או כל תחרות אחרת המאפשרת התנסות ושינוי משקלים או תרגילים במידת הצורך.

גם שם, אני ממליץ לזכור כי באתם להנות ולא לצאת באמבולנס אחרי שנפל לכם מוט על הצוואר בנסיון התמודדות כושל עם משקל שהיה מעל ליכולת שלכם.

הקבוצה השלישית והאחרונה היא אותם יחידים בודדים בארץ שיכולים להרשות לעצמם להיקרא ספורטאים תחרותיים. אלו הם אותם אנשים שמבלים 5 ימים בשבוע באימונים, לרוב בשני אימונים מפוצלים (10-15 אימונים בשבוע), מקפידים על תזונה הכוללת את כל התוספים הרלוונטים, מקפידים על שינה מספקת, נעזרים במטפל/מעסה/פזיוטרפיסט להתמודדות עם כאבים, פציעות מתיחות וכ"ו – שהם חלק בלתי נפרד מהשגרה שלהם ובמאמנים מתמחים לתחומים שהם חלשים בהם — הם אלה שנמצאים ב-10 הראשונה בכל תחרות בארץ, השמות שלהם מופיעים בראש רשימת המתחרים ב-open ונראה אותם ב-Regionals ובשנים הקרובות גם -CrossFit-Games!

אין שום יכולת או סיבה למתאמנים בקטגוריות הראשונות לנסות ולהשוואת את עצמם לקבוצה האחרונה ושם אנחנו לצערי נמצאים היום. לשם ההשוואה, מישהו שמשחק עם חברים כדורסל בימי שישי אחה"צ יהיה מאוכזב אם לא הצליח להתמודד עם שחקן של מכבי תל-אביב ב-1/1.

להתחרות בקרוספיט ולהתאמן בקרוספיט אלה שתי חיות שונות.

להתחרות ולהתאמן בקרוספיט אלה שתי חיות שונות

7. לאן נראה לך שרף הסינון מתקדם? האם יש מקומות ספציפים שאתלטים יצטרכו להשקיע בכדי להגיע ל-RFA?

משחקי ה-RFA שואפים להדמות בשנה הבאה ככל האפשר לתחרויות בינלאומיות של קרוספיט. בהתחשב ברמה בארץ היום, שלב ה-Regionals הוא הרמה אליה אני מכוון כרגע, גם מבחינת משקלי עבודה וגם מבחינת שליטה במיומנויות.

נתון שכבר פורסם בדף הרשמי של התחרות בפייסבוק, היה שבשנה הבאה ישולבו Ring Muscle Ups גם לנשים וגם לגברים. אני יודע שכבר עכשיו עשרות נשים בארץ מתאמנות על התנועה הזאת וזו בעצם המטרה של כל הסיפור הזה – לגרום לכל הקהילה בארץ לצעוד קדימה ולהרים את הרף בכל שנה.מי שרוצה להיות מוכן, שיתאמן בקרוספיט: Constantly Varied Functional Movements @ High Intensity – זו הדרך היחידה שאני מכיר.

8. הגעת לדירוגים יפים מאוד באופן! יש מצב שנראה אותך אי פעם מתחרה בעצמך?

במשך 5 שנים הייתי עסוק בליצור כאן תשתית, לשנות את הדרך שעושים בה דברים בתחום שלנו ולא להתפשר על בינוניות.

אני חייב להודות שלא התפניתי להתחרות בעצמי ודיי ויתרתי על זה, במיוחד לאור העובדה שאני סוחב 2 פריצות דיס מתקופת הרכיבה על אופני כביש. עכשיו שעיניינים די רצים בעצמם, אני מרשה לעצמי לחלום קצת על סיאול, ממש קצת.

מילות סיום

היום, אחרי תחרות בה ראינו את כוחה האמיתי של קהילת הקרוספיט בישראל בנוכחות ובאיכות, אני צופה רק צמיחה והתקדמות ומאחל בהצלחה לכל בעלי המועדונים ולמי שבחר להתאמן איתנו. דבר אחד אחרון – תודה רבה לכל המתאמנים שלי, שבמשך 5 חודשים סבלו את מצבי הרוח שלי, את חוסר השקט והריכוז ופירגנו לאורך כל הדרך.תודה רבה גם לגלי – אישתי שסובלת אותי בכל שנה מחדש עם החלומות הבלתי נגמרים שלי ומצטרפת לדרך בגבורה.

תודה לעמרי על הראיון המעניין, התחרות, ופיתוח הספורט שכולנו אוהבים בארץ.

תגובות

יש לכם מה להוסיף?

X