Register

A password will be e-mailed to you.

לאחרונה עלתה שאלה בנושא אימוני משקולות לילדים וזה גרם לי לחזור ולעיין בחומר שלמדתי בתקופת הלימודים ולפשפש עוד קצת במאמרים חדשים ועדכניים יותר – והתמונה – לא השתנתה בהרבה.

כבר לפני הרבה מאד שנים הופרכה הטענה שהרמת משקולות פוגעת בגדילה של ילדים. אין ספק שהרמת משקולות ללא הדרכה צמודה וקפדנית עלולה להזיק (לא רק לילדים). בתורת האימון יש התייחסות ספציפית לכל גיל והמאפיינים הפיזיולוגיים שלו ועל מה כדאי להתאמן ולשים דגש על מנת להגיע למיצוי הפוטנציאל האתלטי של כל ילד. לפי המחקר האחרון שמצאתי ,נכון לשנת 2009 אימוני התנגדות מומלצים לילדים בכל גיל, כמובן בהתייחס לתורת האימון וליכולות ספציפיות של כל ילד. חשוב לזכור שהגיל הכרונולוגי לא תמיד תואם לגיל הביולוגי ולכן חשובה היכרות אישית ומעמיקה עם מצבו הפיזי והיכולות הספורטיביות של הילד המתאמן.

מלבד ההיבטים הפיזיולוגים באימון ילדים, צריך לקחת בחשבון גם את שאר מרכיבי ההתפתחות המחולקים לארבע קטגוריות עיקריות: התפתחות מוטורית, התפתחות רגשית, התפתחות קוגניטיבית והתפתחות חברתית.

פעמים רבות (בעיקר בגיל הרך, אבל בהחלט לא רק) נמצא ילדים מפותחים מאד באחד המרכיבים, אבל פחות מפותחים במרכיבים אחרים. למשל לא פעם יצא לי לראות ילדים חזקים מאד, מטפסים בקלות, קופצים רחוק ורצים נהדר ומנגד בפן הרגשי אם למשל ייתפסו אותם במשחק תופסת הם ממש יעלבו ולא ירצו להמשיך במשחק.

לחוסר התאמה התפתחותית מהסוג הזה יש השפעה רבה על תכנון האימון והמשחקים שישולבו בו. תכנית אימון טובה לילדים היא תכנית שתכיל בתוכה התייחסות לכל מרכיבי ההתפתחות ותדע להתאים את הדגשים הפיזיים, המנטליים, הרגשיים והחברתיים לגיל ורמת הילדים. כמובן לא פעם ולא פעמיים אנו רואים שיש חוסר התאמה בין הגיל הכרונולוגי לבין הגיל הפיזיולוגי ולכן חשובה מאד יכולת התמרון בתוכנית אימון לילדים, מה שהופך את אימון הילדים לאתגר גדול בהרבה היא העובדה שאימוני ילדים מתקיימים בקבוצות ולכן לא מספיק שתהיה תכנית טובה אלא חשובה ביותר מקצועיותם של המאמנים, ההבנה שלהם בהתפתחות הילד על כל מרכיביה והיכולת שלהם לזהות את היכולות הפיזיות, המנטליות, הרגשיות, החברתיות והקוגניטיביות של כל ילד. וזו כמובן, משימה לא פשוטה בכלל.

יש לא מעט דרכים כיצד להתמודד עם הקושי הזה ולהצליח להכיר כל ילד ברמה מעמיקה מספיק כדי לתרום כמה שיותר להתפתחותו ואלו יכולות שמגיעות בעיקר עם צבירת הניסיון והעבודה בשטח עם ילדים (אם תשאלו אותי, אני ממליץ למי שרוצה להיות מאמן ילדים טוב, להיצמד בתור עוזר למשך תקופה למאמן טוב ומנוסה – באופן אישי עבדתי בתור עוזר כשלוש שנים ועוד חצי שנה הייתי מאמן ראשי תחת חניכה צמודה ורק אז לקחתי קבוצות על עצמי).

אחרי שכל זה נאמר נחזור רגע לעניין אימוני ההתנגדות: כמו שכבר צוין, לא רק שאימוני התנגדות לא מזיקים לילדים אלא הוכח שהם ושים להם טוב. אלא מה? מאחר ואימוני הילדים לרוב מבוצעים בקבוצות ומאחר ורוב הילדים שמגיעים לחוג כלשהו לא יהיו ספורטאים מקצועיים וקודם כל אנחנו רוצים לתת להם חוויה ספורטיבית חיובית כדי שיחזרו ויעשו אותה שוב ושוב גם מחוץ למסגרת, וגם מאחר ובדרך כלל נשיאת משקל כרוכה בסיכון כמו חלילה משקולת שמחליקה על הרגל או ביצוע בטכניקה לקויה שעלול לגרום לנזק או לפציעה וסופית משום שמדובר בילדים שהם בתחילת דרכם, צריך לחשוב היטב, כיצד מכניסים אלמנטים של משקולות לאימון קבוצת ילדים בצורה הבטוחה ביותר כך שילדים לא יבצעו את התנועות ללא השגחה. לדעתי בנושא הזה השאלה הראשונה שצריכה להישאל היא מה המטרה שלי באימון? אחר-כך יש לקחת את כל התרגילים והמשחקים הפוטנציאליים שיעזרו בדרך להשגת המטרה ואז לנתח את רמת הסיכון לעומת הרווח בכל תרגיל ותרגיל  ובכל משחק ומשחק. אחרי שזה נעשה, צריך לתכנן איך מכניסים את התוכן לאימון, באיזה שלב? באיזה מקום בחדר יתבצעו התרגילים? איפה תהיה עמדת המאמן? ושיקולים נוספים ואחרים.

מוש-פרנקל-אימון-ילדים-קרוספיט

"לא רק שאימוני התנגדות לא מזיקים לילדים אלא הוכח שהם עושים להם טוב." (צילום: דימה וזינוביץ')

כמה נקודות נוספות:

1. באופן כללי עד גיל 7 מומלץ לעסוק באימונים כמה שיותר כלליים. לגוון כמה שניתן ולתת לילדים טעימה מכל ענפי התנועה והספורט על מנת לגרות את המערכת העצבית, את הסקרנות של הילד ולבנות בסיס אתלטי וזיכרון מוטורי כמה שיותר רחב שיעזור בהתפתחות עתידית בכל מקצוע ספורטיבי (ובכלל בחיים) שהילד יבחר.

2. להורים יש נטייה לנסות להגשים את החלומות שלהם דרך הילדים. הרבה פעמים זה בא לידי ביטוי בהורים ש-"דוחפים" את הילדים לחוג כדורגל או כדורסל או ג'וו או קרוספיט וכו' מבלי להתחשב בילד וברמת העניין, היכולת וההתאמה שלו לענף הספורט הספציפי. כמו שציינתי בסעיף 1, התמחות בענף ספציפי צריכה להגיע מגיל 7 ואילך, למעט ילדים שזוהו על ידי מאמנים מקצועיים ככשרון יוצא דופן ובעלי פוטנציאל להיות ספורטאים מקצועיים בענף ספציפי מסוים שהם גם מביעים בו עניין רב. צריך לזכור שאחוז הילדים המתאמנים שהופכים לספורטאים מקצוענים בכל תחום הוא שואף לאפס (פשוטו כמשמעו).

3. באופן אישי אני לא ממליץ על אימונים אישיים לילדים כתחליף לאימונים בקבוצה, מכיוון שלאימונים בקבוצה יש יתרונות עצומים בנוגע למרכיבי ההתפתחות הקוגניטיביים, הרגשיים וחברתיים אלא אם כן הילד סובל מבעיות התפתחותיות. במקרים שונים בהחלט רצוי לתת לילד אימונים אישיים כתוספת לאימונים בקבוצה.

לסיכום

חשוב לזכור ש-"הילד הוא אבי האיש" (ויליאם וורסוורט) והמטרה הראשונה (כפי שאני רואה אותה) באימון ילדים היא לבנות בסיס למבוגר בריא , חזק , שחי חיים בריאים ,אוהב לעשות פעילות גופנית ומתאמן בצורה חכמה ואחראית . ולכן חשוב מאד לבנות את התכניות בצורה מושכלת ,סבלנית , נטולת אגו שמתחשבת לא רק ביכולות הפיזיות של הילדים אלא בעיקר בצרכים הרגשיים, המנטליים והחברתיים שלהם.

תגובות

יש לכם מה להוסיף?

X