Register

A password will be e-mailed to you.
[adrotate group="1"]

ההכנות לאופן, כמו בכל שנה, מלאות הפתעות.

אנשים יכולים להתאמן עונה שלמה, ולהיות חולים דווקא בחודשי פברואר – מרץ. אנחנו יכולים להתמקד בלשפר אלמנט אחד בעונה, רק כדי לגלות שאותו אחד לא הופיע אפילו פעם אחת והשאר כן. או, לגלות שהתאמנו כל השנה ולא באמת השתפרנו כמו שציפינו. ואולי יותר מוזר לגלות שכל הירידות האלה הן סך הכל הקדמה לתעלומה הגדולה ביותר, זו שגורמת לכל יתר התעלומות להיראות כמו מקל מטאטא: מה דייב קסטרו יבחר לנו השנה?

תחרות האופן 2018 תחל בעוד בעוד מספר שבועות וזה לא הזמן לעשות שינויים דרסטיים, אבל, זה כן זמן מעולה לעשות התאמות מסוימות שישפרו את סיכוייכם לגרוף עוד מספר מקומות בלידרבורד.

אז נכון, רובנו לא אוהבים להתמיד בתוכנית ארוכה. למעשה, אילו זה היה תלוי בנו היינו נראים טוב ופשוט זוכים בקרוספיט גיימס. כמות האנשים המועטת יחסית, שעובדת לפי תוכנית שנתית תחרותית, היא הוכחה מושלמת לטענה זו.

הקרוספיט התחרותי צמח בארץ רק בשנים האחרונות ולכן אנחנו עוברים גם תהליך של חינוך מחדש והגדרה מחודשת של איך דברים צריכים להיעשות. אז נכון, לפתוח בתוכנית סזיפית לקראת האופן לרובנו לא בהכרח תהיה הפתרון הנכון. אבל מנגדת, עומדת האפשרות של תיסוף מרכיבים או השקעה בניסיון תחרותי, ששניהם יכולים להיות המפתח להצלחה מבלי לבלגן את השולחן שכבר ערכתם.

מתחרי קרוספיט לפני מקצה שחייה באליפות הקרוספיט הישראלית

מתכוננים ל-"אנדורו" ב-RFA 2015 | קרדיט צילום: עדי אדרי

מתחרים שוחים

לפניכם סצנה מלו"ז מתחרים. השעה 6 בבוקר. יד נשלחת מהמיטה ומכבה את השעון המעורר. חושך. שקט. אחרי כמה דקות אבקת חלבון ובננה מתערבבים בבלנדר. נעליים חצי קשורות ותיק מלא בציוד שחייה נזרק בבגאז' בדרך לעוד אימון בוקר. בניגוד מוחלט לרוב האנשים, שיעדיפו להעביר את החורף בשהייה בבית, בפוך. תכף יתחילו להם תרגולי שחייה לשיפור הטכניקה והגריפה, שחייה בספרינטים ובנפחים שונים, צלילות ומשחקי נשימות. אותו ספורטאי שוחה לפחות פעם אחת בשבוע לאורך העונה.

מתאמנים מן השורה ישאלו: "למה שחייה?" ואם כבר אז "למה רק לשחות? כשאפשר לשלב שחייה עם צמיגים והנפות, ואז לשכנע את המנהל הבריכה להתקין ריג ליד המים". בעוד שבאותו זמן, המאמן האחראי יחשוב על קונספטים כמו: טכניקה, בניית נפח, טכניקה עקבית, אינטנסיביות וגיוון. כמובן שזוהי הכללה גסה. אבל מקורה בתפיסה הגרעינית שקרוספיט דאגו לפמפם לכולנו – עקרון הגיוון. מדובר, כרגיל, בעימות תאורטי. המלחמה החדשה בין הספציפיות לגיוון, בין מכונים מסודרים לבין אין סוף האפשרויות בבוקס.

והשאלה למה להתחיל לשחות דווקא עכשיו, אם עוד לא התחלתם, דומה לשאלה למה חוזרים על אימוני אופן כהכנה לאופן. כי ככה צריך, וכמה שיותר.

"עצלנות קרוספיטרית"

שחייה משתלבת לרוב כאימון התאוששות או אימון סיבולת. ולצערי ניתן לראות פחות מתאמנים שלוקחים את האלמנט הזה ברצינות ומשקיעים בו כמו בהרמת משקולות וג'ימנסטיקה. הסיבה לחוסר התיאום הזה, היא שברובם המכרע של המקרים, בניגוד למקובל לחשוב, רוב מתאמני הקרוספיט לא באמת מגוונים במספיק. יחסם של מתאמנים רבים לאימוני ריצה, רכיבה ושחייה, עומד בהיפוך מוחלט ליחסם, אפילו לבארפיז וטראסטרס.
זוהי בשפה המקצועית שהמצאתי "עצלנות קרוספיטרית". כדי להבין אותה, הנה שתי דוגמאות קצרות:

  1. כמה ממכם קבעו ימי מנוחה "במקרה" על אימונים מרובי ריצה?
  2. לכמה ממכם יש זוג נעלי ריצה או ציוד שחייה בשלוף?

למקרה שאתם תוהים, כן, רק בכמה שבועות שחייה יכולה לשפר את סיכוייכם ל-"נשום" באופן הקרוב. ואם אני צריך לבחור רק דבר אחד לומר לכם, זה יהיה זה. תלמדו לנשום עמוק וקבוע.

אימונים אירוביים ושחייה בפרט, מחזקים משמעותית את שריר השאיפה ומפחיתים את כמות החמצן שהם דורשים באימון. עבודה יעילה יותר של השרירים הבין צלעיים והסרעפת תורמים להגדלה של הנפח הריאתי בכל נשימה. בנוסף, עבודה תחת חוסר חמצן משפרת את פעפוע החמצן למערכת הדם ומשפרת את ספיקת החמצן הכללית.

ניסיון מביא איתו התייעלות, ויעילות מביאה איתה רוגע

להערה הבאה אני נוטה לקרוא "רוגע טכני".

להילחם במים”, לא נשמע כזה כיף, לכן חשוב לקחת את הזמן ולהשקיע בלמידה טכנית ותרגול איכותי.

זה ברור לכולנו כי ניסיון מביא אתו התייעלות, ויעילות מביא אתה רוגע. זאת תגובת שרשרת שתלמד אתכם, כיצד להפיק יותר ממה שאנחנו קרואים לו "מנוע". והיא תקפה בכל תחום.
אבל לא כולם יודעים שהמים הם אולי המקום האידיאלי לתרגל זאת, פיזית ומנטאלית.

במים אנחנו חייבים לשמור על שלושת המרכיבים שבלעדיהם לא נצליח לשחות או להשתפר:

  1.    טכניקה
  2.    מודעות מוחלטת לנשימה
  3.    קצב (פייסנג) 

וכל זאת מכיוון שבלי טכניקה אתם פשוט – איך נגיד את זה יפה – תטבעו, או שתתעייפו משמעותית מהר יותר. ובלי שאיפה חזקה ונשיפה חזקה לא תצליחו לנשום, במיוחד לא בתנאי מאמץ.

שחייה הוא הספורט היחיד שבו אנחנו חייבים לספור בו נשימות, ולכן תשומת הלב לנשימה תהייה מרכזית יותר במים מאשר בכל תחום אחר. ללא קצב וטכניקה קבועים, יהיה לכם קשה לצבור מומנטום ולהשתמש במים לטובתכם. וכשחושבים על זה לעמוק, השחייה מחייבת את תודעתנו להתמקד בשלושת המרכיבים החשובים ביותר בביצוע כל אלמנט בקצב גבוה ועל אחת כמה וכמה בתנאי תחרות.

לנשום פתוח באופן

ואני אפילו לא שחיין, אבל אחרי שלושים דקות במים, פעמיים בשבוע, שחייה חינכה אותי לשלוט בעצמי יותר ולהתרגש פחות במצבי סטרס. ספורטאים מוצלחים רבים יכול לתאר את "נקודת האל-חזור" – הנקודה שאתה יודע שזה הזמן לעבוד קשה בשביל להברג ולעלות רמה. והניסיון מראה שרק יעילות בשילוב אינטנסיביות והחוסר פחד לעבוד במצב של חוסר חמצן, תביא אותנו לשם. בסופו של יום, כולנו מבצעים את אותן תנועות.

יש תנועות כאלה שמבוצעות בסדר אחר וברצף שונה, אבל בכנות, כל מי שהתכונן לאופן עשה המון דברים דומים, אבל מעטים לקחו את הזמן כדאי להבין איפה הקו עובר, והוא קיים במודעות שלנו לקצב, לנשימה ולתנועה.

וכך, ברגע הזה שכבר החמצן מתעכב מלהגיע, והשרירים מתעייפים אנו נדרשים למודעות מנטאלית גבוהה מתמיד. טכניקה ונשימה, הם כלי עזר אדירים להמנעות מפציעות ושיפור ביצועים באימונים. ולכן, למדו את מה שנראה מועיל, ולא רק את מה שנראה מהנה. ספציפיות הכרחית כדי להיות מתאמן או מתחרה קרוספיט טוב, ספציפיות מלמדת יעילות וטכניקה, היא מובילה אותנו בדרך הנכונה לגיוון והעלת הקמ"ש באימון. ברגע שנדע לקחת את המיטב מכל תחום נדע להיות באמת חופשיים לנוע ולזוז. מבין כל שליטי האירובי. שחייה תמיד הייתה מבין האהובות עלי.

אז בחודשיים הבאים – נשמו עמוק, והשתדלו להתייעל ולעבוד על החולשות.

כי כל שינוי קטן, משנה.

תגובות

יש לכם מה להוסיף?

X