הרשמה

סיסמתך תשלח אליך בדואר אלקטרוני
[adrotate group="1"]

עונת אימונים שלמה הוקדשה לשיפור נקודות חוזקה, עלייה במשקלי עבודה וצמצום רשימת החולשות, אתם מרגישים פיזית מוכנים יותר מתמיד. הפכתם לספורטאים טובים יותר. אבל משהו בכל זאת מרגיש חסר, אתם לומדים לגלות שהתוצאות בתנאי תחרות ובתנאי אימון הן שונות ממה שצפיתם, לטובה ולרעה.

ספורטאים יודעים להתאמן

זו הסיבה שהם ספורטאים, הם טובים או רוצים להיות טובים בספורט. דמיינו עולם אוטופי בו אתם מתאמנים כל יום, אין לכם מגבלה של ציוד, המקרר עמוס באוכל איכותי והארון מלא בחולצות של סנאצ'ר. בעולם הזה אתם יכולים להתאמן בנפח גבוה בליווי מאמן, תזונאי צמוד וברכה של אפס פציעות מעל ראשכם. אבל העניין הוא  שכל מי שכבר עושה את זה ידע להגיד שזה החלק הקל. לא קל מידי, אבל די פשוט ולרוב מונוטוני. הקושי האמיתי, הוא רגעי יותר, פחות מורגש ממה שכולנו חושבים אבל עם יכולת להפיל ספורטאי צמרת. כמו צל הוא מגיע בהילוך איטי, ממש לפני ה- 3..2..1… מכסה אותנו עם סימן שאלה ענק – "האם אני מוכנ/ה לזה?" הספק הזה שזוחל לו פתאום בלי ששמנו לב, אנחנו כבר עומדים מעל המוט, מוכנים לתת את ביצוע חיינו ואז הוא מרים את הראש.

אז איך מתמודדים עם המחשבה הזו פתאום? איך ממשיכים הלאה?

לצד הספורטאים יש את המתחרים, אלו אנשים שצמחו לתוך ספורט וצברו מספיק ניסיון תחרותי, כאלו שעברו מתחום ספורט תחרותי שונה אולי, או שספורט בשבילם זו דרך  להשקיט את האופי הסגפני שלהם ולמלא את הצורך בהוכחה והגשמה עצמית. אין ספק שכדי להיות ספורטאי תחרותי בדירוג טוב, צריך שילוב של כמה אלמנטים שילכו יד ביד. מדברים הרבה על גנטיקה וכישרון אבל לא תמיד מתייחסים לצד הנפשי. בעוד שאצל רובנו המושג "קושי" מתקבל כזר לא רצוי, "מתחרים" רואים בו כאורח כבוד (ולא רק באימונים), "קושי" שמאובטח בשומר ראש קשוח שנקרא "אומץ".

גמישות מחשבתית

בתור מתחרה ומאמן אני רואה את אותם אנשים עם "ראש חזק" בצורה קצת שונה ממה שהאדם הטיפוסי רואה מהצד. הם שונים לא כי הם חזקים יותר מנטלית, אלא כי הם גמישים יותר – הם גמישים יותר מחשבתית. הם מודעים בצורה אובייקטיבית למחשבותיהם ולא נותנים לכדור השלג לסחוף אותם. הם מגיבים בחמלה כלפי עצמם ונהיים אמיצים. ה"אומץ" הזה מאפשר לנסות דברים חדשים ואפילו להצטיין בהם. מוח גמיש סומך על יכולת האלתור שלו שתפעל במהירות ברגע האמת ותדיר מחדש את היכולות שלו. אבל ההבדל העיקרי במוח גמיש הוא שהוא מגיב לסיטואציות באופן נרגש בניגוד ללחוץ, כל התפיסה כלפי חווייה משתנה ולמעשה מציבה את האפשרות ללמוד משהו חדש. המודעות המחשבתית מאפשרת למתחרים ואנשים עם אתגרים שונים להסתגל טוב יותר ומהר יותר לכל מצב. העובדה שניסיון תחרותי מהווה יתרון משמעותי, היא ההוכחה לכך שיש דברים שלא ניתן ללמוד באימונים, וניסיון הוא חלק בלתי נפרד מגמישות מחשבתית.

הרצוי והמצוי

עם קו מחשבה שונה, כל מה שנותר זה לחבר בין הרצון ליכולת, רק חבל שהם לא תמיד נוסעים באותה דרך, לעיתים הם מצטלבים ואולי מתחברים, אבל לרובנו הם במסלול יחסית נפרד. יחד עם זאת, יש שני דברים שיכולים לחבר בין שניהם במידה ונדע להכיר ולשמר אותם – מומנטום וריכוז. מומנטום בשילוב עם ריכוז הוא דבר מסוכן וחשוב. על ידי שמירה אדוקה של שניהם נרגיש בשליטה, ומיקוד ישאיר אותנו בכיוון התנועה הנכון כדי להגיע ליעד אליו אנחנו מכוונים.

מומנטום מרוכז

מומנטום מוגדר בדרך-כלל כ-"תאוצה של תהליך, התפתחות בתנופה".

המומנטום בספורט נוצר על-ידי תכנון ולפעמים בטעות, מסיבה לא ברורה או אפילו מזל, אבל ריכוז? ריכוז היא תכונה חמקמקה, ואם לא נשי לב היא תיעלם באותה מהירות שהופיעה. הסיבות לכך הן רבות, קטנות וגדולות וכולן תמיד באשמתנו.

אנסה להציג זאת בצורה ברורה: אם לא תתמקדו בלהיות ממוקדים – מיקוד יהיה הדבר האחרון שיקרה. כל אחד מגיב אחרת, רואה אחרת ובעיקר מסיק מקנות בצורה שונה וההתמקדות סביב נושא אחד מרכזי שהוא הביצועים שלכם, יהיה שונה.

שבו וחישבו כיצד יכולתם להתנהל טוב יותר – רק אחרי האופן! תנו למאמן שלכם להוביל והמנעו מלשפוט את עצמכם יותר מידי. הישארו ממוקדים במטרה.שימרו על המומנטום והישארו מפוקסים, העולם ינס להוציא אתכם מאיזון, כל דבר יבחן את כושר האיפוק שלכם ואת הכוח לומר "לא". תעמדו בהצלחה במבחן ונתקו את עצמכם מכל מה שלא מתאים כרגע.

השורה התחתונה

הצלחה היא קונספט מוזר, ואני מאחל לרבים מאיתנו לעמוד בציפיות ולקבל דירוג גבוה אם זה מבוקשכם, אבל לפני שתיגשו לעבודה, תדעו שראש חזק הוא לא הפתרון, אלא ראש גמיש. אין שום צמיחה בניצחון אלא רק הוכחה שמה שאתם עושים עובד. ניצחון אמיתי קיים מול יריבים שקולים בתנאים משתנים בהם הנפש של המתחרים קובעת את הטון. האומץ של הספורטאי תקבע אם הוא יעז לאלתר כדי לנצח, כוח הרצון שלו ימנע ממנו לסגת ולוותר והסבלנות תמקם אותו בתזמון הנכון לניצחון. נצחו את האופן בדרך שלכם בזכות עצמכם ואל תשאירו דבר להוכיח בסוף.

תגובות

יש לכם מה להוסיף?

X