Register

A password will be e-mailed to you.

אז למה בעצם מפחדים מהקרוספיט?

עד היום התפרסמו אין ספור מאמרים/כתבות/סרטונים וכו' שמפארים ומהללים את הקרוספיט, מספרים כמה הוא טוב ואיך הוא שינה להם את החיים.
באותה נשימה, ככל שהקרוספיט צובר יותר פופולאריות, כך גוברים גם הקולות שיוצאים נגדו.

גילוי נאות: אני די משוחד.

גילית את הקרוספיט לפני 4 שנים, והקמתי את המועדון הראשון שלי לפני קצת יותר משנתיים ומאז אני לא עוצר. ככל שחקרתי את הענף לעומק גיליתי גם צדדים פחות יפים שלו, ואני מדבר בעיקר על פציעות קשות ולא מחויבות המציאות שקרו למתאמנים, וכך נוצר כדור שלג של השמצות, לכלוכים וגם שקרים רבים זרמו כיין בחגיגות ראש השנה האזרחית. תחילה ניסיתי לברר מה כ"כ מפחיד אנשים בקרוספיט, ומדוע פיתחו שנאה לאותו אימון שאני כ"כ אוהב.

ראשית יש לחלק את אותם אנשים לשתי קבוצות:
1. מתאמנים אשר חוו סוג של טראומה מאימון שהועבר כנראה ללא פיקוח והדרכה מקצועית, ולכן גם נפצעו, מתאמנים שמקובעים בשיטת האימון שלהם כגון בודי בילדינג, ספינינג וכו, ואינם מסוגלים לשאת את המחשבה של יציאה מחוץ לאיזור הנוחות שלהם.
2. בעלי אינטרס (הסוג היותר נפוץ בארץ) אשר פוחדים מהקרוספיט משום שהוא נותן חלופה לאנשים שמאסו בחדרי כושר ומשיטות האימון שם וכן מכל ההתנהלות מסביב.
אני דווקא ארחיב יותר על הסוג השני.

כאשר הקרוספיט פרץ לתודעת האנשים (אני מדבר על ארץ הקודש), זה היה משהו מאוד קטן שרוב העוסקים בתחום הכושר הגופני התייחסו אליו בביטול מסיבות רבות ומגוונות. ראשית דבקה בהם המחשבה שמדובר בשיטה מאוד קיצונית שתרתיע רבים כולל מאמנים (הרי בווינגייט מלמדים אותנו שאסור לרדת בסקווט עד התחתית כי זה דופק את הברכיים, דדליפט דופק את הגב ועוד אינספור מעשיות). שנית, המחשבה שהישראלי הממוצע לא יוותר על הנוחות של חדר הכושר (מגבות, מקלחות, סאונה וג'קוזי).

שיטת השיווק העיקרית של חדרי הכושר היא להציג בפניך במהלך הסיור המכירתי את כל המתקנים ואינספור השכלולים שקיימים באותו חדר כושר ספציפי שוב מתוך מחשבה שניתן להרשים את אותו לקוח פוטנציאלי עם קשת רחבה של חוגים ומתקנים שהוא מעולם א יעשה בהם שימוש (אבל זה כלול במנוי אז זה שווה כי "תמיד תהיה לי אופציה"). דבר זה שווה לקניה של מוצר שאתה לא ממש זקוק לו אבל אתה אומר "נו שיהיה" וקונה אותו בכל מקרה. והעטיפה? נורא יפה.

לאט לאט החלה המציאות לטפוח על פניהם של קברניטי חדרי הכושר, הם נחרדו לגלות שמרחב אימונים שרחוק מלהיות סטרילי ומלוקק דווקא מושך אנשים, שתוכניות אימונים שחוזרות על עצמם מתחילות לשעמם את המתאמנים, שחזה ויד קדמית שהיה קודש הקודשים של הגבר הישראלי הממוצע כבר לא כ"כ אטרקטיבי, שאותו ישראלי ממוצע שטוען שאין צורך לעשות סקוואטים כי זה מסוכן, וחוץ מזה הוא משחק כדורג פעם בשבוע אז זה עובד על הרגליים מתחיל להתעניין גם בסקוואט וגם בדדליפט.

כאשר החלה זליגה של מתאמנים מחדרי הכושר אל הקרוספיט, ניסו אותם קברניטים לספח אותו כ"חוג סטודיו", מתוך הנחה שמדובר בטרנד חולף כמו לס מילס או זומבה. לאחר זמן לא רב, נוכחו לדעת שאין הדבר כ"כ פשוט והקרוספיט איננו טרנד אלא שיטת אימון שמצריכה ידע ולמידה, מחדשת ומאתגרת כל אימון מחדש, הדבר הכי חשוב- נותנת חלופה טובה יותר לאנשים אשר מחפשים כושר גופני אמיתי, אתגר והנאה, אנשים איכותיים לתקשר איתם (כי מתישהו נמאס מאותו בבון מגודל על סטרואידים שנושף וצועק תוך כדי תרגילי יד קדמת).

כיום, הענף בצמיחה מטאורית בארצנו הקטנטונת, ויותר ויותר חדרי כושר עברו לשלב ב' בתכנית המלחמה שלהם- הפחדה והשמצה. אחד היתרונות של הקרוספיט הוא שבעלי המועדון הם גם המאמנים הראשיים במקום, הם הלב הפועם.
סביר להניח שכל מי שהיה בחדר כושר זוכר שיחה מאחד הנציגים של אותו מקום בערך שבועיים לפני תום המנוי, אותה תקופה בה פתאום נזכרים בו גם אם לא פקד את המקום כל השנה, מחמיאים לו על ההתמדה ומייד ממהרים להציע חידוש מהיר, מנגד, ברוב מועדוני הקרוספיט, אם תעדר יותר משבועיים או יותר, מיד תקבל טלפון מבעלי המועדון לראות מדוע אינך מגיע.

בשלב מסוים האדם הממוצע חובב הספורט אשר חרד לבריאותו, מתחיל לתור אחרי חלופות, ועידן האינטרנט זה רק עניין של דקות עד שייתקל בקרוספיט. בדרך כלל, אנשים ייתקלו בסרטונים מארה"ב שמציגים אתלטים ואתלטיות המבצעים אימונים באינטנסיביות גבוהה. דבר זה יכול להרתיע משום שאותו אדם ממוצע אינו מסוגל לראות את עצמו מבצע את אותם אימונים, באותה רמת אינטנסיביות.

מי מאותם ברי מזל שהמשיכו וחקרו את הנושא לעומקו, מגלים שהשיטה ניתנת להתאמה לכל רמה, וישנה סקאלת שיפור מהירה מאוד. כאן בדיוק נכנס מנגנון ההפחדה של אותם בעלי אינטרס אשר חרדים לפרנסתם.
יפורים על פציעות איומות (כמובן שהם טורחים לציין שהם שמעו עליהן ממקור ראשון), זלזול באנשים שעוסקים בענף (חבורה של פסיכים שמשעמם להם אז הם מנסים לפצוע אחרים), ניסיון עלוב לגמד את יתרונות האימון הקבוצתי על דרך השלילה ("את רוצה להתאמן עם חבורת גברים מזיעים בלי חולצה?").

לשמחתנו, הענף נמצא בצמיחה מתמדת, עוד ועוד מועדונים נפתחים, יותר אנשים מגלים עניין וסקרנות, הפחד הראשוני מתחיל להעלם, אנשים מתנסים ומתמכרים.

לסיכום:

הענף שאנחנו כ"כ אוהבים לא הולך להעלם, ההיפך הוא הנכון. מאמנם צמאי ידע מרחיבים את עולמם המקצועי, יותר ויותר סדנאות מתקיימות בארץ, ויותר אנשים לא נותנים לפחד להשפיע עליהם, מגיעים לאימון, מכירים את השיטה ומיד נשבים בקסמיה. לאלו שמפחדים ולבעלי האינטרסים – תמשיכו ללכלך ולהפחיד, להשמיץ ולזלזל, לשלם עבור כתבות "תחקיר" שנועדו להשחיר את פנינו.
ככל שאתם מקשים עלינו יותר, כך גדלה התשוקה שלנו לענף, כי ככה זה אצלנו- אם זה לא קשה, זה לא אנחנו.

בכתבה הבאה – מאימונים במוסך הביתי, לאצטדיון. האם ההתמסחרות טובה לקרוספיט?

תגובות

יש לכם מה להוסיף?

X